אוףףףףףףףף מעצבןןןןןן!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הפסקתי עם הדיאטת חלבונים שעשיתי עד עכשיו כי כל הזמן היתי רעב וזה היה רעב שאי אפשר להתגבר עליו ונראה לי שאכלתי יותר מדי ועליתי במשקל אני לא יודע למה אני כבר לא יכול לצום כמו שהיתי צם פעם פעם היתי מסוגל לא לאכול חודש שלם חוץ מ2 ירקות ליום והיום האוכל נהיה הנושא המרכזי בחיים שלי כך שגם אם אני לא רעב אני אוכל לפעמים כי סתם בא לי למה אני לא מצליח לרדת במשקל אני רוצה לרדת עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד די נמאס לי מהחיים המחורבנים האלה איזה חיים דפוקים מטומטמים מעצבנים מפגרים בחיים לא יהיה לי טוב אני דפוק מפגר מעצבן מטומטם נמאס לי אין לי מה לעשות בחיים רק לרדת ולרדת ולרדת ולרדת ולרדת אני רוצה לרדת במשקל למה לא הולך לי??????????? אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי נמאסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
אנורקסיה יקר... גם אני עברתי את השלב הזה. פעם הייתי מסוגלת לחיות חודשים על תפוח ביום....עכשיו, לא מצליחה. האוכל מעסיק אותי,הרעב מציק לי והמישקל אינו מה שהיה פעם. איך מתמודדים....? אני מחפשת חיזוקים. דברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. אני יוצאת,לא מסתגרת. מקבלת מחמאות שמזכירות לי שאני לא כזאת דוחה ושמנה. אני מדברת עם אנשים שמזכירים לי שאני לא מפגרת וטיפשה. אני מחפשת ביקורת אובייקטיבית. פעם גם אני הייתי יורדת על עצמי בצורה קיצונית. זה כבר הפך למשהו אוטומטי. אולי לפני שאתה לומד להחמיא לעצמך, קיים מעין שלב ביניים. שלב בו אתה לא נותן לעצמך להיכנע לאותן מחשבות אוטומטיות ומסתמך יותר על הראייה של אנשים הקרובים לך. אני לא חושבת שאתה באמת מאמין שאתה "מפגר", או "דפוק".... אני חושבת שהתיסכול שלך רק מראה שאתה רוצה לשנות... אבל איך משתנים? לאט...לאט....לאט....לאט...אני מאמינה שהעבודה משתלמת.
אני מצטרפת לכל מילותיה החמות של אצבעונית היקרה שלי/שלנו אבל כולנו יודעים שזה לא פשוט ושזה הרבה זיוני שכל, כי בפועל אתה הוא זה שחי את חייך ואתה לא אוהב אותם....אז מה אני בעצם באה ומבלבלת לך במוח ולא רק לך, בידיעה שאתה הוא זה שיהיה עליו להחליט מהו הוא מתכוון לעשות עם חיו, גם אם אני מאוד ירצה לעשות קסם ולקחת את כל הסבל שלך ושל כל אחד אחר אבל אנחנו צריכים לזכור שהוא משרת את הגדילה שלנו עד שאנחנו יכולים להחליף אותו באהבה... מה עושים??. אני עשיתי רשימה... מה אני אוהבת, מה אני לא אוהבת, מה פוגע בי, מה משרת אותי, מה עוזר לי, מה הורס אותי. למדתי לזהות את הדברים שעושים לי רע. לחשב קלוריות ולרצות להיות 20 קילו עשה לי רע הרבה יותר מאשר טוב, כי זה רק העצים את הדיכאון שלי ומנע בעדי לקום מהמיטה.. זה טוב???... לא נראה לי!!!!! אז החלטתי בכל הכוח למצוא דרך להסית את המחשבה הרעה ברגע שהיא מגיעה. אני זוכרת שנתקלתי ממש ברגעים שכמעט נשברתי בהם והלכתי להקיא אפילו שעברו כמה שעות מאז שאכלתי, זה היה כמו קריז לסמים, הייתי חייבת להישאר חזקה כדי להמיס את ההרגל ההרסני שלי למשהו חדש. זה משהו שעשיתי שוב ושוב, נשברתי, הצלחתי, נפלתי, הצלחתי שוב .. עוד פעם כמה צעדים אחורה.. כמה קדימה...עד שכל דבר כזה נעלם מהרשימה שלי ושבחזרה אליה כל הדברים שעושים לי טוב הרבה מהם מנת חלקי היום. לצערי אין הוקוס פוקוס אבל יש הרבה מקום לעבודה ותרגול. אני מאחלת לך להתחבר לחיים כי בלי זה.. זה לא ילך. הלוואי ותאהב את עצמך ותבין שאתה שווה ומוצלח לא פחות ממני ולא פחות מאף אחד אחר. תבין, זו אשליה שיש להתפכח ממנה, לרצות להיעלם.... הרבה אהבה חיזוקים וחיבוקים ולילה של קסמים אולי מחר יקרה לך נס ותבחר בחיים... :-) אני
