אח איזה לילה!!! אמיזינגגגג

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

09/07/2005 | 05:18 | מאת: מולאן

לא יאמן......... מאיפה להתחיל??? מזמן לא היה לי כ"כ הרבה אקשן ביום אחדדד היום החלטתי לאכול .. עם המשפחה.. עוד טעות איומה אני זוכרת פעם שעברה שעשיתי את זה וז נגמר באסון.. אניווי באתי לאכול ועוד לא הגעתי לשולחן עם האוכל כבר אבא שלי מתחיל לרדת עלי.. נשארתי במטבח לרגע כ"כ לא רציתי להתקדם ועוד פעם התחלתי להרגיש כ"כ מטומטמת כ"כ הצטערתי שכבר שנמתי הכל בצלחת אם לא הייתי הולכת אבל זה כבר היה מאוחר מדי הרגשתי כ"כ נבגדת כי באמת שאני עושה את זה בשבילם ימי שישי הכי קשה לי לא לאכול איתם אני מרגישה תמיד כ"כ רע עם זההה אפילו חשבתי על זה שמעכשיו כל יום שישי אני יאכל לפחות שיום אחד אני יאכל איתם ועוד בערב שזה כאילו חשוב זה לא כמו יום רגיל אני תמיד מרגישה חרא להתחמק כל הזמן ולברוח לחדר.. באתי לשולחן.. רק ישבתי ופתאום אח של טל התחיל לצעוק.. זה לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים אותו.. הפעם זה היה ממש חזק.. אמא שלי ואחותי כמובן יצאו אל האקשן ואני התעצבנתי עליהם שזה לא עניינם אחר כך יצאתי לכיוון הבית של טל .. רציתי איכשהו להוריד את הרמה של העצבים של יניב להוריד אותו "מהשוונג" ידעתי שאלי הוא ידבר יפה ואז אולי ירגע שאלתי איפה טל למרות שלפני שניה דברתי איתה בטלפון חרבשתי כמה שאלות שיכולתי והלכתי.. התברר שזה לא ריב בכלל וזה סתםם ויכוח אבל הוא צורח כמו מטורףףף חזרתי הביתה והתכוונתי לאכול ואז אבא שלי אמר משהו על זה שאני לא יתקרב אליו או משהו התעצבנתי ואמרתי שזה לא קשור ושזה נשמע רע מהצד כי ככה זה "שמעת פעם את עצמך פעם שאתה צועק זה לא יותר טוב.." הופה! זה המשפט שהדליק אותו מכאן והלאה ידעתי שדברים הולכים להדרדר תאדדםםם וואל קאם טו מאי פאדר'ס ג'ורההה ריב ריב ריב ויכוח ויכוח ויכוח והופ הנה הדמעות עוד שניה מתפרצות ניסיתי באמת ניסיתי לקחת עוד ביס ולא לשמוע מה שהוא אומר לא רציתי לעשות סצינה זה כבר היה טו מאץ' בעדינות כבלי לדבר קמתי החזרתי ת'צלחת והלכתי לחדר לבכות ברק הוא אמר "אה עכשיו בגללי היא לא אוככלת" ואז ישבתי בחדר בכיתי ושמעתי איך הוא מספר לאחותי שנעבר שלי ירדוף אחרי לכל מקום וזה שהעיפו אותי מהפנימיה וזה ששתיתי בטיול למשואה והגעתי לבית חולים ובגלל זה לא טסתי לפולין זה חמור מאוד וכל מיני דברים שמפריעים לו לא קשורים בשיט! לויכוח אבל היי! מי צריך קשר שיש כ"כ הרבה דרכים אחרות לפגוע.. הייתם חושבים שזה כל הסרט.. טעות ...! זהו רק פרט זניח בעלילה המפותלת שלנו הלילה הזה.. מכאן דברים כבר לא ממש קשורים בי..(ודי מכניסים לפרופורציה את הבעיה שלי..) אני בוכה בחדר ומירית באה.. מירית זו זו שהלשינה עלי ליועצת השלמנו יום שלישי אחרי שהבנתי שהיא באמת רק רצתה לעזור.. ספרתי לה מה קרה היא מצאה אותי בוכה ואז ישבנו בחוץ.. דברנו קצת על אח של טל כי זה היה קשור לבכי שלי אבל דברנו גם על המון דברים אחרים.. פתאום שמענו צרחות אדירות ומשהו נשבר.. רצנו לשם.. די קרוב.. יניב היה עם מטאטא כסא וכל מה שהוא מצא.. אחרי ששבר כד או שניים מאיים על אחיו הגדול שמחזיק תינוקת ביד.. ואמא שלו צורחת ביניהם לא יודעת מה לעשות.. היא צרחה לי שאני יקרא לאבא שלי.. בעלה לא היה בבית הוא ברח בדיוק בגלל יניב הוא כבר לא יכל להתמודד איתו.. ברור שלא קראתי לאבא שלי.. נכנסנו אני ומירית וניסינו בגבורה לעצור אותו זו פעם ראשונה שהתערבתי זה כבר היה בלתי נסבל.. ניסנו להרגיע את יניב ואני חושבת שאיפשהו הצלחנו אני לא נתתי לא לצאת מהחדר נעלתי אותו ואמרתי לו שאני עושה את זה כי אני יודעת שלי הוא לא יעשה כלום הוא אמר לי לתת לו לצאת שהוא לא יעשה כלום השארתי אותו וניסיתי לדבר איכשהו להגיד משהו שיעזור.. בינתיים אמא שלו התעלפה בחוץ.. שחררתי אותו.. אני ומירית טיטנו.. שמתי לב למזרונים על הרצפה בסלון אמרתי לו שזה אסון מבחינה אנרגטית הוא אמר שזה שטויות והוא לא מאמין שזה יכול לגרום למשהו רע הוא דיבר כאילו זה לא פעם ראשונה שהוא שומע את זה.. כל השכונה קמה על הרגליים פתאום כולם עירניים ומשועממים באו גם מהשכונה למעלה.. כל החב'יבות שרעבות לקצת רכילות יצאתי לרגע אמא שלי שיגעה אותי שאני ילך לביית ולא יתערב.. מפחדת מהצל שלה זו.. אמרתי ללאה שיניב דואג לה ושואל עליה.. חזרתי לביית של יניב המשכנו לנקות והדפוק עוד מוצא לנכון להתווכח עם מירית שלא תזרוק תזכוכיות כי הוא אוהב ת'כד הזה.. הוא אמר שאחיו איים עליו ברצח.. כאן המשטרה נכנסה לעניין.. יניב התחיל לדבר יפה בשפה גבוהה.. זה היה מדהים! המשטרה כמו כל השכומנה הבינה שזו בעיה נפשית ולא פלילית ועזבו אותו לבסוף והמליצו על טיפול.. ואפילו אשפוז בכפייה.. יצאתי לאיפה שכל הבררה השכונתית ולרגע חשבתי על הבעיה שלי איך אין לה מקום בדרמה המטורפת נהזו.. תמיד כשאני רואה שומעת מדברת עם יניב אני פתאום אסירת תודה... כן אחיות שלי יש יותר גרוע.. בהחלט יותר גרוע! בקצור עד איזה 2 2 וחצי בלילה כולם היו בחוץ.. אולי טוב שהיה הפיצוץ הזה יש לי הרגשה שהם ישימו לזה סוף.. המשפחה הזו סובלת מזה כ"כ וכולנו ריחמנו על טל שלא יודעת כלום על זה .. ומאמא שלה הבנתי היום עד כמה שזה מפריע לה... מבחינתי עניין יניב היה וטו ביננו אני בחיים לא העליתי את הנושא לא רציתי לחטט איפה שכואב מדי.. אבל היום גיליתי שעם השכנה השנייה שלי היא כן מדברת על זה.. ואני כביכול אמורה להיות האדם הכי קרוב אליה.. דברתי איתה בסביבות 2 רציתי שהיא תבוא אחר כך היא ענתה לי להודעה באיסי בסביבות שלוש שאלה מה דחוף ואמרה שהיא לא יכולה לצאת בשעה כזו בסופו של דבר לא אמרתי לה כלום למרות שהיא שגעעעעעעעעה אותי זה לא מתפקידי בטח לא באיסי מצד שני לא יכולתי לדבר איתה כאילו הכל רגיל.. ההיא התחילה להגיד לי שאין לי מושג מה היא עוברת ושגם ככה קשה לה ושאני יבוא להלוויה שלה ושהיא הכינה תהורים שלה והם יודעים על המצב שלה והם לקחו אחריות.. ובפעם האחרונה שדברנו הכל היה רגיל.. אלואים כמה דברים הילדה הזו מסתירה ממני כ"כ התעצבנתי התאפקתי כמה פעמים לא לנתק לה את האיסי בפנים ולא לקלל.. טוב זהו הילה הוא בטח סכיזופרן אפשר לאשפז אותו בכח? זהו שימו לב מה השעה.. אני לא עיפה בכלל הגיעו ימי הקיץ העליזים כל יום עד ארבע חמש בבוקר אין לי כח לזה ואני דווקא קמה בעשר אחד עשרה לא כזה מאוחר אוף בזמן האחרון שמתי לב שאני ישנה הרבה פחותתת.. פעם הייתי ישנה יותר ועדיין קמה עייפה.. חייבת לעבוד משעמם אבל יום ראשון אני יעשה מנוי לספריהה סוף סוף נמצא איזה הובי קטן אולי זה יעזור............... לילה \בוקר טובב אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.

לקריאה נוספת והעמקה
10/07/2005 | 22:44 | מאת:

לא פשוט לנו הרבה פעמים לגלות את עצמנו גם בפני אנשים שאנחנו מרגישים קרובים אליהם. כל מה שסיפרת, מעיד על חוסר תקשורת מוחלט, הרבה מצוקה ופחד ואני לא כל כך בטוחה שאת קשורה לכל העניין הזה, כל אחד מתפרץ מהסיבות שלו וכמעט תמיד זה על שטויות וזה נשמע תמיד כמו הלם חירשים, אף אחד לא מבין בכלל מה קרה ועל מה כל המהומה ובכל זאת בוחרים להתפרץ, להעליב ולפגוע כי לא יודעים איך לצאת מזה. הרבה פעמים זו דרך מעוותת למדי להראות כאב. אני מצטערת שזה מה שקרה לך במיוחד עם כל מה שאת עוברת, זה בטח לא הוסיף לתחושה 'הנפלאה' ושכמו שכתבתי לך למטה, אני מקווה שישרור בביתכם שלום במהרה. בקשר לטל, את יכולה לראות שכמו שאת לא מספרת ונפתחת באמת ושזוהי זכותך המלאה, כמוך בדיוק לכל אחד אחר יש את אותה הזכות, אז תביני שאנחנו שווים. הרבה אהבה מקסימה שלי אינסוף חיבוקים חיזוקים ואהבה אמיתית אלייך :-) ליל מנוחה