הילה-לא יודעת אם זה חשוב..

אבל נזכרתי במשהו עכשיו זוכרת מה שאמרתי לך על טל..? שהיא יודעת עלי הכל ולא אומרת ממש כלום וזה הגיע למצב שזה כבר ממש מעצבן כי נראה שלא אכפת לה.. ובגלל זה חשבתי ואני עדיין חושבת שאיפשהו היא מקנאה.. גם בקשר לכל החריטות היא יודעת הכל.. בהתחלה היא הזדעזעה אבל מאז ועד היום היא תמיד צוחקת על זה היא אומרת שזו אומנות.. שאני אמנית.. היא קוראת לי פיקאסו.. בקצור לא מזמן חרטתי עוד ועשיתי חריטה קטנה גם בפנים.. בלחי שבכלל לא בולטת אני רציתי שתבלוט יותר.. בקצור היא ראתה את זה והתחילה להרביץ לי.. "מה גם בפנים עכשיו מה את מפגרת???" בהתחלה אמרתי זה סתם.. אבל אז כבר צחקתי.. הופתעתי מעצמי ואפילו אמרתי לה את זה על זה שאני עדיין מנסה להסתיר ממנה דברים.. אבל מאותו יום היא הפסיקה לדבר על זה.... ויום שישי עוד פעם צחקה איתי על זה.. שבוע שעבר היא ישנה אצלי בשישי בערב.. ההורים שלה לא היו בבית.. ואז בשבת.. היה זמן שאמא שלי ישנה חופית(אחותי אגב היא קטנה ממני בשנה אם זה חשוב.. אבל אנחנו אותה כיתה חחח כי נשארתי שנה..) היתה במחשב... וטל בחדר.. אז באתי כאילו לקחת תארוחת צהריים שלי לבחוץ לחתולים.. ואז כזה כבר לקחתי שקית פתחתי ת'סיר ובאתי לעשות את זה פתאום טל באה מאחורי.. נבהלתי ואמרתי לה שתלך..(הופתעתי מזה שנבהלתי כי היא כבר יודעת..) היא אמרה לי "מה את עושה..?" אמרתי לה "סתם לכי עזבי.." הייתי צריכה להעיף אותה מהר לפני שאמא שלי תתעורר או חופית תבוא למטבח ותראה.. והיא הכתעקשה.. היא כזה התחילה להבין.. אמרתי לה "טל תקשיבי תלכי עכשיו (ממש דחפתי אותה..) ואמרתי לה אני יספר לך מה עשיתי אחר כך אבל לכי עכשיו.. היא המשיכה להתעקש.. אמרתי לה "}תקשיבי זה מזעזע אני לא רוצה שתראי את זה ..(פתאום הבנתי באמת כמה זה נראה נורא.. למרות שהיא יודעת היה לי חשוב מאוד שלא תראה את זה..) נשבעתי לה שאני יספר לה הכל אמרתי לךה -טל את יודעת שאת יודעת עלי הכל בבקשה תלכי עכשיו תאמיני לי שאני יספר לך בדיוק מה זה היה נשבעתי לה ב-ה'.. פתאום היא הבינה .. היא העיפה אותי משם ואמרה שאין מצב שהיא תיתן לי לעשות את זה.. אמרתי לה "טוב תקשיבי אל תשחקי איתי משחקים עכשיו מה את מעמידה לי פני מופתעת את יודעת הכל.. ואני לא ילדה קטנה ואני לא עושה את זה מהיום לא רציתי שתראי כי זה באמת לא נראה טוב אבל לדעת...- תמיד ידעת! אז חאלס!" והיא פשוט החזיקה אותי שם בכח ולא נתנה לי לעשות את זה היא אמרה" את ממש התחרפנת.. אני בחיים לא עשיתי דבר כזה.."( תמיד היא מדברת על עצמה כאילו היא היתה ממש חולה אני לא מבינה את זה אבל שיהיה..) ואז היא אמרה את רוצה תעשי את זה שאני ילך... עשיתי את זה בזמן שהיא אכלה אצלי קמתי לרגע..חחח מול העיניים שלה לא ממש ניסיתי להסתיר.. אז זהו 2 הקטעים האלה מראים לי שהיא לא כזו אטומה כמו שחשבתי.. וכנראה שאיפשהו כן אכפת לה.. אולי היא לא עושה ולא אומרת כלום כי היא מפחדת ממני.. יכול להיות.. אה ואמרתי לה מה שאמרת על לנקות את החדר ולא לשון על מזרון על הרצפה.. והיא אמרה לי שאמא שלה כל הזמן יושנת על מזרון על הרצפה.. ובאמת אני נדזכרת כל פעם שאני באה לקרוא לה שתבוא אלי אני רואה באמת את זה אמא שלה ישנה על מזרון ברצפה.. אז היא אמרה את זה לאמא שלה ואמא שלה התחילה לפחד ואמרה גם אני חושבת שהיא לא תעשה את זה יותר.. אז סופי אני נשארת לבד עד יום רביעי.. ההורים שלי משאירים לי כסף לאוכל איזה כיףףףף מזל שאני לבד אז זה רק לי.. אני באמת צריכה סגריות בקושי נשאר לי.. אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת

מי יודע אולי המשפט הזה גם תופס עבורך, אולי את חורטת על עצמך כדי לראות שאת חיה???... מה את אומרת?? אם זה עניין, אז את חיה אבל את חיה רע מאוד את חייך וזה כבר נתון לשיקול דעתך. אני לא אוכלת את זה שטוב לך עם החריטות האלה, אני לא קונה את זה שזה לא איכפת לך, את עושה את זה כזעקה, את פשוט אומרת את זה בברור רב מידי אפילו אם תבחרי שלא להסכים עם מה שאני אומרת. חריטות... לבד... סיגריות, איפה אמא ואבא שלך בכל התמונה?? מה קורה לעזעזאל???! בכל מקרה את אף פעם לא סיפרת לי איך את מרגישה עם הלישאר כתה אחת מתחת, מה זה גורם לך להרגיש ומה את חושבת שזה אומר עלייך, האם זה השפיע עלייך ברמה שכל ההרס העצמי הזה הוא בעצם ביטוי לכל הקושי שלך, הכאב שלך, התסכול שלך והכעס שלך על האטימות של כולם.??.. שווה לתת את הדעת על זה ולראות שאת בעצם בוחרת להיות קורבן לוותר על הכוח שלך לטובת מה שאחרים חושבים שלכאורה נחשב יותר ממה שאת חושבת או מרגישה, מדוע את לא עומדת על שלך???? טל כנראה באמת חברה טובה שלך, יותר מכפי שאת יודעת, היא נשארת שם אבל אני לא בטוחה שהיא בעצמה יודעת מה לעשות עם טירופים מסוג אלה ואולי אלה אינם זרים לה כי היא חווה גם טירופים כאלה ואחרים ואולי בזה אתן נפגשות, אולי זה מה שמשאיר את שתיכן בקו השפיות לדעת שהיא שם ואת שם כאחד. היא חשובה לך, מעניין אותי לדעת אם את רואה את זה, או שאת מתחמקת כי את לא רוצה להרגיש, כדי לא להיפגע, יכול להיות???.. מה את אומרת.<?? אני לא אוהבת את הסיפור הזה שלך עכשיו, אני רק רוצה שתביני שאת מספיק קיימת ולהיות קיימת אפשר לתבוע לעצמך בדרכים אחרות.. תחשבי באמת מה זה לחרוט עבורך, מה המשמעות של זה, מדוע באמת את עושה את זה, אם תעיזי להיות בשקט ולראות מה מסתתר מאחורי הזוועה. אני מעניקה לך צל"ש,אם תהיי מסוגלת לכך, שכן תעידי על הרבה גבורה ואומץ אבל זה גם יהיה הכוח שלך, הכוח הטוב שלך להעיז לראות וכשאנחנו רואים באמת רק אז השינוי בא בהכרח!! גם אני לא הבנתי עד שלא באמת ראיתי ולא ברמה של כוכבים, נהפוכו, הכי אדמה, הכי מחובר לקרקע, הכי מי אני בכל התמונה הזאת.. כאן ועכשיו. הרבה פעמים כשאנחנו מזהים מה אנחנו רוצים והולכים לקראת הגשמת הרצון הנעלה שלנו משמע להיות מחוברים במלוא מובן המילה לכוחות שלנו. את איכשהו ויתרת על הכוחות שלך שלא באשמתך ומתוך הרבה בורות של מחנכייך ואיכשהו את תהיי חייבת להחליט שאת היא זו שמחליטה אבל באמת עם החיים, עם כוח החיות והשמחה של החיים ומה שבעצם מלכתחילה הביא אותך לחיים שהוא לא תלוי לא באמא שלך ולא באבא שלך כאחד אלא באלוהות שהיא נצחית ושהיא ללא גבול ואת כמו כולם שייכת לניצוץ הזה והוא בעצם מה שמחזיק אותנו אם אנחנו מעיזים להבין שזה שם לתמוך בנו ולהאיר לנו בכל מחשך שאנחנו נמצאים בו מפאת האימה שבראשנו בוחרים ליצור ולחשוב ולראות סרטים רעים אודום עצמנו גם ובעיקר בגלל פחדים לא הגיוניים. מה אני יגיד לך הרבה חיזוקים וחיבוקים אני מקווה שתשמרי על עצמך בשבוע הזה שלך באהבה רבה :-) הילה

התקלת אותי.. תראי.. בקשר לחריטות אני באמת לא עושה את זה הרבה נו.......! מהיומולדת שלי זו הית היתה בערך פעם אחרונה.. אחרי זה סתם שיחקתי קצת עם הסכין אבל לא היה לי כח להמשיך.. ולא ראיתי טעם.. זה היה קצת כמו לנסות לישון למרות שאת לא עיפה.. (כמו שקרה לי אתמול למשל.. איזה לילה! סיוט.. פשוט ישבתי במיטה וחשבתי על זה שזה אחד הדברים הכי מדכאים שיש.. ממש התעצבתי מזה.. זה כבר יצא משליטה בסוף נרדמתי אין לי מושג איך.. למה אני מספרת את זה ? אין לי מושגגג תמיד אני מרגישה שאני צריכה להגיד לך הכל.. אוי כמה אני נסחפת.. די לדבר עם עצמך מפגרת.. טוב הנה אני מפסיקה.. חחח פיצולל!) אז זהו שלפני כמה זמן היה צורךךךךךך אוי כמה שהיה צורךךךךךךך היה סיוטטטטטט רערערע........! זה פשוט שרע כ"כ ואת מוכנה לעשות כל דבר שיכול לעזור.. אני זוכרת שחשבתי בבירור שזה ישאר הרי זה לא יורד וכבר אמרו לי שזה נשאר לתמיד מה שיש לי מלפני חצי שנה עדיין שם בולט.. מוזר אני הייתי בטוחה שאם הייתי יודעת את זה לא הייתי עושה את זה יותר.. אבל דאמט היה רע מדייייי כך שלא היה לי אכפתתת ועדיין.. זה לא נראה לי נורא.. יש לי חריטות על כל הבטן הרגליים חלק מהיד למעלה ולמטה ועדיין.. זה לא מטריד אותי.. אם זה כדי לראות שאני חיה? לא חושבת היה לי יותר מדי כואב לא יכולתי להרגיש יותר חיה ממה שהייתי.. כשמרגישים זה אומר שחיים לא? בגלל זה כשנראה שחולמים אנחנו מבקשים שיצבטו אותתנו לראות שאנחנו פה.. ואולי דווקא מהדוגמא הזו יוצא שזה כן נכון כי כאב פיזי גרם לי להרגיש שאני פה.. אולי.. אולי רחפתי ברמות של דכאון מטורף שלא הרגשתי מחוברת.. אולי בסופו של דבר אני לא חושבת שאני יעשה את זה יותר אני יודעת שאמרתי את זה גם אז.. אבל הילה כמו שהרגשתי כשעשיתי את זה לא הרגשתי בחיים! זה באמת היה הכרחי.. אמא ואבא שלי...? דברי לקיר הוא יבין אותך יותר.. אמא היום עוד פעם העירה לי על הטי.. "איך זה עוד לא ירד.." "עזבי לא יודעת.." אמרתי. נקסט.. סגריות.. את יודעת מה? לא מזמן חשבתי כמה מצחיק זה שעל הסגריות הם עלו מהתחלה.. התקשרו אליהם מהפנימיה ולאט לאט הם מצאו אצלי.. ועל זההההה דייייייייייייייייייי כמה מקרים קרו ואפילו אמרו להם במפורש מלא פעמים המון! מדריכים מנהלים רכזים דודים אחים.. כלוםםםםםם! יותר טוב! מה אני צריכה את זההה כאילו שזה היה משפיע אם הם היו יודעים זה לא מה שהיה גורם לי להפסיק זה רק היה קצת מקשה.. בקשר ללהשאר כיתה.. אין לי שום בעיה עם זה להפך.. אני מאוד לא הייתי רוצה לסיים השנה.. כמו טל למשל.. הייתי מעדיפה לחזור אפילו לכיתה ז'.. או לפחות ל-י'.. אני ממש מרחמת על אלה שסיימו.. אני ממש לא רוצה לגדול מאחרי בצפר החיים רק הולכים ונהיים קשים יותרר אני לא מרגישה פחות חכמה בגלל זה ממש לא אני יודעת שאני חכמה.. לא בטוחה שזה יתרון.. אין שכל אין דאגות... אבל נו.. גם נשארתי שנה בבצפר חדש הרי מהפנימיה העיפו אותי.. אז למרות שהכרתי כמה אנשים שכבה מעלי שהייתי אמורה להיות איתם.. עדיין הרגשתי רגיל.. היית צריכה להזכיר לי שנשארתי שנה.. אני אומרת לך העניין הזה היה מפריע יותר לאנשים שהייתי מספרת להם את זה מאשר לי..! אני גם לא מתביישת בזה.. אני יודעת למה העיפו אותי.. אוכל וחוסר עניין מוחלט בלמודים.. שנבע מה.א ומהרבה נסיבות שפעלו לרעתי בעניין היו עוד עניינים שהפריעו לי ללמוד.. גם אני חושבת שטל פשוט לא יודעת מה לעשות איתי.. מה להגיד לי.. אני ממש לא רואה שהיא חשובה לי.. ובדיוק יום שישי היא שאלה אם אני אוהבת אותה ואמרתי בשיא הטבעיות שלא.. יש לי הרבה תשובות כנות ישירות ולא צפויות שכאלה.. לפעמים אני מדהימה אנשים.. לטוב ולרע.. אני חושבת שאני תופסת את טל כדבר מובן מאליו.. זה גם מה שחני אמרה לי..(תמיד שאנחנו איתה אנחנו רבות וחח כמו אצל טיפול זוגי והיא פשוט מחרפנת אותי כי היא משחקת אותה טיפשה והיא יודעת את זה היא מודה בזהה) אני יכולה לעשות לה פרצופים מפה ועד להודעה חדשה לרדת עליה בלי הפסקה להתאכזר אליה בכוונה כדי שתעזוב אותי ובסוף היא תחזור... משחקי אגו זה ממנה והלאה.. ולפעמים זה כבר מוגזם.. לפעמים אני פשוט משתגעת מהעובדה שאין לה שום כבוד עצמי וזה מזעזע אותי כי שלי כ"כ חזק.. אין לי הזדמנות ממש לדעת אם אני אוהבת אותה ורוצה להיות איתה כי היא תמיד פה.. את המתנחלים יהיה יותר קל לפנות ממנה.. אל תדאגי נשמה שלי אני יהיה בסדר גמור בשבוע הזה בעז"ה ואני לא יעשה שטויות לא תהיה לי סיבה וגם אני ידאג למלא את הבית.. נקרא לכמה יצורות ממעגל החברות שלי.. אתמול והיום היה נחמד מאוד.. יום שישי לא עלינו.. בגלל אחים שלי למה הם באווווווווווווו? וזהו מאמי אני אוהבת אותך אל תדאגי אני לא דואגת.. בסופו של דבר אולי קשה לך להאמין אבל אני אוהבת את עצמי ואכפת לי מעצמי ואני מוכנה לעשות הרבה בשבילי...... זה תמיד היה ככה.. פרט לימים מסוימים.. .." אבריבדי הארט סאמ טיימ.." מכירה ת'שיר..? בכלל את שומעת מוזיקה..? איזה..? אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מאוד מאודדד

אוהבת אותך נשמה.את עושה עבודת קודש. פרוייקט למלאכים שכמוך. נשיקות וחיבוקים.