כיצד להרפא מבולמיה

לכל הבנות היקרות, אני סובלת מבולמיה כבר 20 שנה. לאחרונה שמעתי שיחה ברדיו עם פסיכיאטרית בכירה מתל השומר שאמרה שמחקרים אחרונים הגיעו למסקנה כי בולמיה ואנורקסיה הינן מחלות תורשתיות, ושהן קשורות להפרעה דו קוטבית (בי פולרית, מאניה דיפרסיה). כלומר, לבעיות ולחוסר יציבות במצבי הרוח. מחקרים אמריקאים אחרונים הוכיחו זאת. בגלל זה ישנן הרבה משפחות שלא רק אישה אחת חולה אלא כמה נשים יחד (או נערות). זה קורה בגלל העניין הגנטי. המחקרים גם הצליחו להוכיח חד משמעית כי טיפול תרופתי שניתן לחולות בהפרעה בי פולרית, עוזר מאוד לחולות בהפרעות אכילה. דרך אגב, במחקרים האלה הגיעו למסקנה שבולמיה ואנורקסיה הן מחלה אחת, ולא מפרידים ביניהן. בכל מקרה, ישנה תרופה בשם טופומאקס, שעוזרת מאוד למי שחולה בבולמיה או אנורקסיה. לכן, אולי כדאי לזנוח את כל הפסיכולוגים, ופשוט ללכת לפסיכיאטר ולבקש טופומקס, וגמרנו עם המחלה והסבל. במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר מחפשים חולות בבולמיה שיסכימו לקחת טופומאקס כחלק מניסוי שיתמוך הניסויים ובמסקנות של המחקרים האמריקאים. בגלל שזו תרופה חדשה יהיה מאוד קשה להשיג אותה דרך פסיכיאטרים רגילים. המקום היחיד שתוכלו לקבל אותה כרגע הוא בתל השומר, במחלקה להפרעות אכילה. אז תעשו את זה עכשיו. הרגע. תרימו טלפון. כדאי מאוד לנסות. זה הרי לא יכול להזיק.

ואני בטוחה שכולן כאן יתנפלו עלי ויגידו שלא יכול להיות שיש תרופה לבולמיה, כי זאת בכלל מחלה שקשורה לבעיות פסיכולוגיות, חברתיות, תרבותיות וכ"ו... בייחוד כל הפסיכולוגים, או כל מי שבאג'נדה הפסיכולוגית ממש יזדעם כשישמע שסוף סוף מצאו משהו שקרוב לתרופה למחלה המזויעה הזאת. זהו זה. הוכיחו שזה לא קשור לכך שההורים שלך התגרשו כשהיית ילד או נער, זה לא קשור להרגלי האכילה בבית, זה לא קשור לגילוי עריות, זה לא קשור לכלום. זה פשוט גנטי. וזהו. כלומר, גם אתן אותן בנות שחולות בבולמיה, יכולות להפסיק להאשים את עצמכן. אתן לא מפלצוןת. פשוט ירשתן את הגנים האיומים האלה, שזה בדיוק כמו להיות חולה בסוכרת. אי אפשר להאשים חולה סוכרת כמו שאי אפשר להאשים חולה בבולמיה. זה גנטי ואין לכן שליטה על כך. נראה לי שממש כדאי לנסות את התרופה.

אנונימית יקרה, האם ישנה אפשרות כלשהי ליצור עימך קשר? אין אף אחד שאני יכולה לדבר איתו בנושא.

אינני יודעת מה הם פרטיה של אנונימית, מאחר וגם לא המשיכה לכתוב אבל אני ישמח לעזור במידה ותרצי המון אהבה הילה