הילה המקסימה שלי ....!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כל פעם מחדש אני נדהמת מהאנרגיות שיוצאות מההודעות שלך ... באמת ובשיא הכנות ... אני לא רוצה להרחיב מחשש של להשתמש בקלישאות ולהפוך את הכבוד והערכה שיש לי אלייך למשו נדוש .. אבל תדעי שאת בהחלט מדהימה .. את צודקת בקשר לזה שאני מפחדת .. אני באמת מפחדת לתת לעצמי להיות לבד בלי המחלה ... כי הרי הרחקתי מהחיים שלי את רוב הדברים שגורמים לי אושר והנאה .. חוץ מהחברים ... וזה הדבר היחיד שנאר לי .. תמיד איתי .. רק שלי .. בזמנים הקשים והקלים ... ואני כ"כ מפחדת שהשליטה הזאת תצא לי מהידיים ... ואז מה אני יהיה שווה ?? מה ישאר לי ?... קשה לי לוותר על הדבר היחידי שתמיד היה לי יציב בחיים .. כי החיים שלי באמת לא היו משו יציב במיוחד .. וכנראה שסיגלתי לי את זה כמן דרך התמודדות ... הרסנית .. אבל הצד ההרסני ... תמיד היה קיים בי ... כי פשוט לא האמנתי שאני שווה יותר ... והאמת גם לא ממש טרחו להביהר לי בבית אחרת ... אבל אני גם מודעת לזה שהאשמות לא יובילו אותי לשום מקום ... ואני כ"כ מבולבלת ... כאילו לא יודעת לאן ללכת מה עושים עכשיו .. מה שכן .... נראה לי .. שביום ראשון אני מרימה טלפון לרמב"ם ומבברת בידיוק מה אני צריכה לעשות והכל .. שלפחות יהיה לי איזה שהוא סדר .. כי גם ככה אמרו לי שזה יקח לפחות חודשיים עד שאני באמת יתחיל שם משו ... בקשר למה שאמרת של לשתף .. תראי .. אמא יודעת על ההקאות ואני מאמינה שזה גם תרם לי להפסיק להקיא כי כל פעם שהייתי מקיאה אם היא הייתה בבית הייתי חושבת פעמיים .. כי היא תפסה אותי כמה פעמים בזמן שהייתי בשירותים והיא הבהירה לי שהיא יודעת מה אני עושה ושאני אפסיק ... אבל אמא שלי היא ממש לא בנאדם שאני אשב איתו לשיחה .. ממש לא .. יש לי בחילה רק מלחשוב על זה .. כנ"ל לגביי אבא (... הוא עד היום לא יודע על האישפוז בגלל הכדורים .... ) אני כ"כ לא יודעת מה לכתוב האמת ... פשוט מרגישה אבודה .... אני רושמת ומוחקת רושמת ומוחקת ... בכל אופן השבת עברה עלי נחמד האמת בשישי בערב הייתי אצל חברה וגם בשבת ... אבל עדיין מבחינת אוכל ....לא היה טוב אבל כ"כ ניסיתי לא לחשוב על זה ... אני כ"כ עייפה מזה .... ממש ... אז פשוט לא חשבתי על זה .. אבל מחר .. אני בחופש של בגרות ואני יודעת שהדבר הראשון שאני אעשה כשאני אקום .. זה לרוץ למראה לבדוק אם השמנתי .. ואז ישר למשקל .... ואני כ"כ כ"כ כ"כ מפחדת שקשה לי לתאר לך .. אני יודעת שהעליתי .. אני משוכנעת ... ואני ממש מפחדת מהתגובה שלי .... ואיך עברה עלייך השבת ?. ... בילית? נחת ??.. מקווה ששמרת על עצמך .. כי את פשוט שווה זהב ... אני בטוחה שאת לומדת להכיר בזה לאורך השנים .. .. המון תודה על הכל ... אוהבת מאוד ... שיהיה לך שבוע טוב .... שופע נחת אנרגיות חיוביות .. והמון המון אושר ...
טוב, זהקצת מוזר שאני כותצב לך עצה שאני לא כל כך מישם אותה בעצמי אבל בכל זאת אני מנסה לעזור ואולי זה ישפיע גם עלי איכשהו... בכל אופן באשפוז שלי בתל השומר אמרו לנו משהו שהוא ממש ממש נכון, אמרו לנו שהפרעת אכילה זה מצב שבו מבטאים רגשות ע"י מעשים במקום ע"י מילים ולכן ממש אבל ממש חשוב להוציא את הרגשות החוצה ולספר כל מה שמרגישים. אני ממש התלהבתי מהמשפט הזה כי לגבי זה היה ממש נכון וכשישמתי את זה וכשדיברתי על הרגשות שלי זה ממש ממש עזר ופתר לי ה-מ-ו-ן דברים (ביניהם זה פתר לי את היחסים עם אח שלי שלא היו ממש טובים כבר המון זמן) אני ממליץ לך למצוא מישהו שתוכלי לדבר איתו בכנות ולשתף אותו ברגשות שלך,את אפילו יכולה לכתוב כאן באתר את מה שאת מרגישה כל פעם שרע לך אפילו אם לא תקבלי תשובה מידית תכתבי או תספרי למישהו רק בשביל להוציא את הדברים החוצה המון המון בהצלחה @---{----
ואת תראי שבלעדי המחלה את רק תרגישי יותר טוב מנסיון החלק של האמון הוא למעשה החלק הכי בעייתי להחליט שפתאום אנחנו בלי זה. גם לי היה משבר מאוד גדול להסכים לראות את עצמי בלי אבל ברגע שהנחתי וויתרתי אז גיליתי שהשד הזה כביכול הוא לא באמת נורא אני רק הפכתי אותלו למפלצת חסרת תקדים וגילית שיש בי דברים שאפילו לא רציתי להכיר. אני מספרת לך את זה בגלל הפחד שלך ואני חושבת שעד שלא וויתרתי אני גם לא הייתי מבינה שיש משהו אחר וזה באמת תרגיל מאוד חזק וחשוב באמון. זה יבוא! אני מאמינה שזה יקרה בזמן הנכון ואין טעם להאיץ, תהליכים כאלה של השלמה חייבים להיות איטיים אחרת אנחנו יכולים ליצור עוד טראומות ואנחנו לא באמת רוצים שזה יקרה. מה שגורם לך אושר והנעה את יכולה להחליט עכשיו, היום שאת חוזרת לעשות באופן מינוני מצומצם כדי שתוכלי שוב להכניס את החלקים האלה ולא להיבהל יותר מידי שחס וחלילה יותר מידי טוב בחיים שלך. אבל אנחנו חייבים הנאות כי אחרת אנחנו יכולים להישבר, זה סוג של כוח, לדעת להינות ולהתפרק ולתת לעצמינו לא להיות חייבים לכלום, פשוט להיות ולגרות את חיישני השמחה שלנו וזה בדכ קורה רק שאנחנו עושים משהו שמאוד טוב לנו איתו. לצייר ולכתוב נשמע נפלא. אל תוותרי על זה. לגבי אמא. האמת, שאת צודקת להתעמת עם אמא או אבא יכול להיות נושא לא פשוט אבל הכרחי וזה משהו שאת תוכלי להיות מסוגלת לו רק במסגרת טיפול, בשביל להשלים את ההחלמה שלך ולעיתים אנחנו נהיה חייבים למצוא דרכים אחרות כי הדרך הזאת לא תמיד מתאימה. ואני מניחה שעם ההצטרפות שלך לרמב"ם אז הרבה דברים יעלו וצריך לזרום איתם. אני מקווה שכבר ביררת וזה מתקדם. אני מחזיקה לך אצבעות\ מאמינה בך תנסי לראות את עצמך במראה ורק להיום לא להחליט שום דבר נורא לגבי עצמך, רק היום! השבת עברה לי מצויין ואני שמחה שגם לך המון אהבה שלך הילה
