שאלה להילה ולכולם

היי. רציתי לשאול אותך הילה ולכל מי שגם כמוך התגברו על הפרעת האכילה, אני בשנים האחרונות במקביל לבולמיה סובלת גם הרבה ממצב רוח ירוד דיכאון, ייאוש ועוד.. הבנתי שיש קשר בין דכאון והפרעות אכילה. אני מניחה שגם עלי זה השפיע. אבל רציתי לשאול האם לאחר שהתגברתן על זה שמתן לב לשינוי במצב הרוח? במידה כמובן שבמהלך ההפרעה הייתם גם במצב רוח ירוד. תודה

שני שלום, לרוב הבנות שסובלות מה"א יש מצבי רוח שונים ודיכאון זה בא בדרך כלל ביחד ועם עוד סוגים שונים של כפייתיות וטורדנות כלשהי. אני התגברתי על ה"א שלי אבל עדיין אני מתמודדת, המחלה כנראה תלווה אותי כל חיי אבל אין לי בררה אני חייבת לחיות ולחיות בצורה נורמלית וכן יש לי ימים שאני בדיכאון אבל אין מה להשוות לתקופה שהייתה לי ה"א, אם השאלה שלך היא האם הדיכאון יעבור לאחר שתתחילי לאכול מסודר אני בטוחה שכן אבל מה יכול להיות שווה לנסות גרוע יותר לא יהיה. נסי לחזור לעצמך וחשוב שתהיה לך עזרה מקצועית (טיפול משולב) בהצלחה רבה ליאור

בעיית סרטונין נמוך ותופעות אחרות אכן כן נובעות מה"א ויוצרות דיכאון לא פשוט ובכלל התנהגות מאוד לקויה ברמה התפקודית הכי בסיסית .. בתוספת של אובססיות התנהגותיות אחרות שמתווספות לכל הצרה הפרעת אכילה ובעיקר מצבים של בולמוסים והקאות כולל הרעבה עצמית חריפה יוצרים שיבוש רציני בכל המערכת הכימית בגוף ובכלל .. הרבה שנים התנגדתי לתרופות .. אני יכולה להגיד לך שאני ממש אנטי ואני עשיתי בבית חולים שישו ושימחו עם זה כי אני פשוט רציתי להרוג את הרופאים שהם נותנים לי כדור ובעצם הם נותנים לי הרבה מעבר לזה הם פשוט משתיקים אותי .. כך לפחות אני הרגשתי ביחס לעניין וזה משהו שהיה לי מאוד קשה להתגבר עליו או לעכל בכלל את הרעיון שאין לי ברירה ואני חייבת לקחת כדורים .. רק אחרי האישפוז שהגעתי למצב שלא יכולתי להתקלח ולא יכולתי לקום מהמיטה רק אז הסכמתי לנסות שוב כי כל הנסיונות שעשיתי וכל הכדורים שלקחתי לא באמת התאימו כי עדיין נשארתי מאוד חולה ועדיין הייתי בדיכאון ועדיין היו לי הפרעות אכילה .. אני חושבת שהם היו קביים נפלאים רק מתי שהסכמתי בלב שלם לקחת אותם רק אז הם פעלו אפילו שהיו תופעות לוואי לא נעימות בכלל. אני לוקחת תרופות עשר שנים עם הפסקות וכל פעם שניסיתי להפסיק גם כשהמצב השתפר מיד חלה הידרדרות במצבי וזה מבחינה פטולוגית ללא ספק קשור בכל מה שעוללתי לעצמי במסגרת הפרעות אכילה.. לגבי רמת הסרטונין אני לא באמת יודעת אם אני יוכל להימנע מתרופות בעתיד כי עד היום זה פשוט לא עבד אני יכולה לומר לך שהשנה נסיתי להפסיק למשך שלושה חודשים והפכתי להיות מאוד מדוכדכת ללא תופעות של הפרעות אכילה אלא יותר חוסר תפקוד.. הלך רוח קודר ועצבות מטורפת בעוד ששימוש בתרופות מיתן באופן משמעותי לחלוטין את הסימפטומים עד למשהו אפסי .. ואני די אנטי לדבר הזה כל הזמן יש לי מלחמות עם הלקיחה עצמה של כדורים מהסוג הזה זה גורם לי להרגיש נכשלת אבל אני גם יודעת שאין לי הרבה ברירות אם אני רוצה להמשיך לחיות ולשרוד עם סיכוי אחד שיום אחד אני לא יזדקק להם אני כן ירדתי במינון שזה משהו מאוד חיובי כבר שנה וקצת אני במינון ממש נמוך. בעבר הייתי לוקחת מארבעה סוגים שונים והייתי צריכה לקחת בערך 12 כדורים כל יום שהם רק מבוססים על תרופות פסיכאטריות ואני לא מדברת על כל האנטיביוטיקה שהייתי צריכה לקחת בגלל הדלקות שנוצרו לי לעיתים תכופות .. הייתי חיה על כדורים וזה ללא ספק בגלל ה"א וגם לא הייתה לי ברירה אלא לקחת אותם כל תחום אלטרנטיבי שניסיתי לגבי העניין הזה לא ממש עלה יפה ולא פתר את הבעיה אבל הקינסיולוגיה מוח אחד שאני מטופלת בה היום הורידה לי באופן משמעותי את כל התופעות והגעתי למצב של מינון נמוך בתרופות הרבה בזכות השיטה. . אני מניחה שזה משתנה מאחד לאחד אבל הדיכאון אצלי היה חמור ואם לא הייתי אוכלת סביר להניח שרמת הסרטונין שלי פשוט היתה מוסיפה לרדת ואפילו עם תרופות לא הצלחתי להתאזן .. התרופות עזרו לי רק מתי שאכלתי באמת ולא הקאתי וכל ניסיון שלי להפסיק כאמור לא עלה יפה אבל אני יודעת ויש לי תחושה וגם הרופאים אומרים שככל שאני יוסיף להתחזק אני גם יוכל להפסיק עם הכדור וחצי שאני לוקחת היום כדי לשמור על היכולת שלי לתפקד רגיל ועם הקינסיולוגיה אני בהחלט חושבת שאני ינצח את זה בקרוב מאוד, התפקוד שלי היום במסגרת החיים בהחלט יכול להעיד על זה ומלאכת הגיבוש לא פשוטה וארוכה למדי לפחות אצלי ... לא פשוט לי כי עד היום אני יכולה להיתקל במצבי הלך ירודים וזה מסוכן אבל בשביל זה אני עוד בפיקוח רפואי ומכל הניסון שלי ומה שאני חווה היום אני פשוט לא נותנת לעצמי להישאב למטה ולא משנה כמה רמת הסרטונין שלי נמוכה .. אני כן יכולה להוסיף ולומר שאני נמנעת מלאכול חצילים כי זה מוריד את רמת הסרטונין ותמיד אחרי אכילה שלהם הרגשתי בהבדל .. אני כן דואגת לאכול מספיק פחמימות כי זה שומר על רמת סרטונין יציבה במוח ובכלל על ארוחות סדירות כל כמה שעות עם מנת סוכרים ומנרלים עקבית מידי יום ביומו.. ההתמודדות לא פשוטה אבל אני רחוקה מלהיות חולה וזו לפחות הנחמה שלי .. לומר לך שלא הייתי שמחה לוותר על זה .. הייתי שמחה מאוד!.. אבל במסגרת כל מה שעוללתי לעצמי זה מה שניתן לעשות ואני רק צריכה לברך על זה שזה באמת שומר עלי.. ואני מאחלת לך שזה יקרה גם לך עם המון אהבה ואני יכולה לומר לך שמהתנסות ממושכת לפחות לגבי אכילה נבונה ומאוזנת בהחלט תרמו לאזיון רמת הסרטונין ולהפחתת הדיכאון באופן משמעותי .. אני לא בטוחה על פי הזיכרון שלי שכשלא אכלתי והייתי על תרופות הדיכאון נמג ואני לא בטוחה שלא שהייתי זומבי לגמרי חסרת רוח חיים ובלי שום טעם ואני חושבת שיש משהו בהזנה שהוא פשוט חיוני ולא משנה כמה נזק עשיתי לעצמך .. תמיד ההזנה הטובה לך תשפר את המצב כי היא כמו תרופה לפחות מאיך שאני תופסת את זה עם כל מה שעברתי במסגרת ההחלמה הפרטית שלי בהצלחה שלך הילה..