בקשר ללמוד להניח...

חברתי חזרה היום לספסל הלימודים לאחר שבוע וחצי של אשפוז עם בעיות קשות בהליכה. להזכיר לכם, היא היתה מאושפזת בבי"ח כמעט שבועיים בגלל מחסור חמור במלחים ואני סיפרתי לרופא על בעית הבולימיה שלה. אין לי מושג אם הוא עשה משהו עם המידע שנתתי לו. אמא שלה ביקשה ממני שאהיה צמודה אליה כל היום בגלל שמאד קשה לה ללכת לבד ולעלות במדרגות והיא אפילו נופלת כמה פעמים. לפי מה שהיא אומרת לי (חברתי) הרופאים אמרו לה שהבעיה ברגליים אמורה לחלוף תוך כמה ימים ושזה נובע מהשכיבה המרובה בבי"ח ומהבצקות החמורות שהיו לה. בכל אופן, היום, באמת הייתי צמודה אליה במשך כל היום! אפילו לשירותים התעקשתי ללכת איתה למרות ההתעקשות שלה שלא (מה שעוד יותר הגביר בי את החשד שהיא ממשיכה להקיא). לא לחצתי עליה אבל בלי שהיא ראתה הלכתי כמה פעמים לבדוק מה היא עושה שם וכמובן, היא ממשיכה להקיא! היום היא הקיאה לפי מה שהבחנתי 3 פעמים וסביר להניח שאפילו יותר כי לא בכל הפעמים הלכתי איתה לשירותים (ומדובר פה רק מהבוקר עד שעה 16:00 אחה"צ בערך...) מי יודע כמה עוד היא מקיאה בבית... אחרי כל דבר קטן שהיא הכניסה לפה היא הלכה להקיא! פעם אחת אפילו לפני האוכל מה שנראה לי מוזר לכשלעצמו....היא במצב ממש גרוע... ואם המצב ימשיך ככה היא תהיה אפילו יותר במצב גרוע. האם באמת כדאי לפעמים ללמוד להניח? אני לא יכולה לשבת סתם כך מהצד ולא לעשות כלום. אני ממש מודאגת! אנא עזרתכן!!!

לא מעבר.. וזה גם פחות יאמלל אותך לעיתים כל מה שתתני זה לא עוזר ואת לא באמת יודעת מה היא מרגישה ביחס למה שאת בשבילה ולעיתים האדם צריך להחליט כמה החלטות .. ואם הוא לא רוצה אין טעם שתאמללי את עצמך כי גם את חשובה אבל זה לא אומר שאת לא צריכה להיות שם בשבילה מהמקום המחבק ולא מהמקום השוטר כי זה לא באמת עוזר וזה לא מועיל לך לא פחות מאשר לא מועיל לה.. ורק אם את באמת רוצה בכך אל תשכחי את זה הבחירה חייבת להיות שלה ואין כאן צודקים או לא.. המצב שלה חמור ומדאיג אבל אני מקווה שהיא תגיע למצב שבו היא תחליט אחרת. הייתי מציעה לך לדבר עם אמא שלה על טיפול פסיכולוגי בשבילה .. זה יכול לתרום הרבה מאוד.. הרבה בריאות ואהבה ערב נעים הילה