:(((((((((((((((
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אין לי עוד כוח...... נגמר לי הכוח הרצון היכולת לראות את הדברים אחרת!!!!!! כמה שאני מנסה... ואני באמת מנסה.... כלום לא הולך!!!!!!!!!!! כול יום דקה דקה שניה שניה המחשבות הם אותם מחשבות!!! כמה שאני מנסה לשנות אולי לא מנסה מספיק! אבל מנסה..... מה אני יכולה לעשות עוד?! רוצה לספרר הכולללל הכוללללללללללל הכוללללללל בפרטי פרטים אבל למי??? ההורים פחחחחחחחחחח אפילו בצחוקק לאאאא איןן סיכויי!!!!! לא רואים כלום ממטר...... זהוווו אתם היחידות רק פה אני יכולה להגיד מה באמת עובר עליי! אבל עדיין.... אני מרגישה כאילו אין לי כלום! :(((((((((((((((((((((( נמאסס להרגיש לבדד כולכךך... עד שכבר מנסים לדבר איתי אני שותקתת לא רוצה להגיד כלוםםםםם!!!! אז למה אני מאשימה את כולםם! הבעיה אצלייייי רק אצליייייי ותמיד הייתה! איכסססססס אני שונאתת את עצמיייייי שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתת רק רע אני עושה לעצמיי למה???!למה??אני עושה את זה?! מה כבר עשיתי מה???? אוחחחחחח כמה אני אוהבת לרחם על עצמיי כזאתת מפגרתתת!!! מתרחקת מכולם רוצה ולא רוצה אני אל יודעת מה יהיה הסוף רק רוצה שהוא יגיע כבר הסוףףףף המיוחל הזה!!! נמאסססססס לבכותת נמאססססס כול יום אותו הדבר קמה בוכה יושנת בוכה!!! רוצה למות אבל פוחדתת!!! כי מה יהיה אז אני יודעת שאני רק יסבול יותררר..... אני כבר לא מאמינה לעצמייי..לא מאמינה בעצמי...אני לא יודעת מי אני?! אני לא שולטת בכלוםםםם יותר!!! הכול עובר כולכך מהרר זהוו איי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה...... שמישהוווו יציל אותי מעצמיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אני אבודההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני לא רוצה שזה ימשיך רוצה ליהות נורמאליית!!! אבל אני אף פעם לא יהיה...חבל:( חבל לי עלייי:( מצטערת..... הייתי חייבת לרשום את זה.... אין לי מקום אחר:( בנות תרגישו טוב!!! אוהבתת מאוד אוהבתת את כולכןןןןן!!! הילונת מלאכית מהממת אוהבתת אותךך המוןןן אני מקווה שהכול בסדר!
אף פעם אל תאמרי "אף פעם" אפילו אם רע לך.. אני יודעת שזה קשה ואני יודעת שאת רוצה.. ואני יודעת שאת מפחדת.. ואני יודעת שזה לא פשוט... אבל תעצרי רגע ותנסי למקד את זה על דף.. או אפילו איתי.. מה באמת מפריע לך ... שלא קשור באוכל או בגוף... ואז אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים איך לפתור את זה .. אולי אפשר .. אולי לא.. אפשר לנסות זה בטוח.. את תראי לבד שזה לא באמת קשור לדימוי הגוף שלך .. זה כן קשור לדימוי הערך העצמי שלך וזה משהו שאפשר לעבוד עליו אפילו אם נכון להיום זה נראה לך עגום ביותר ובלתי אפשרי ולא ניתן לשינוי.. תני צ'אנס.. אולי תירשמי לחוג נחמד..משהו שיתן לך להרגיש טוב עם עצמך וישפר לך את תחושת הערך העצמי שלך ברגע שתביני שאת יכולה ומסוגלת להיות הכל ולשמחתך ולשמחתי זה בכלל לא נמדד בקילו יותר או קילו פחות .. עד שלא יצרתי לעצמי מסגרת אחרת גם אני לא הבנתי שזה קשור בזה ... וזה עניין של הרבה תרגול ורצון.. וכוונה ומוכנות ואהבה לעצמך.. אל תאמרי שאת שונאת את עצמך כי זה נורא ואת משדרת לעצמך שזאת האמת ואם זאת האמת אז אני שואלת אותך איך תוכלי לשנות אותה? לשם כך אל תאמרי אפילו לא בצחוק כי את לא מאפשרת לעצמך להיות אחרת.. איך את יכולה לשנוא מישהי כל כך נפלאה שאני מכירה שכולנו מכירות פה.. אחת שעוזרת לכולם עוד לפני שהיא בכלל עוזרת לעצמה וכולן פה יכולות להעיד על זה.. אז אני שואלת אותך.. איך את מסוגלת?...מה כל כך רע בך?... זה לא באמת נכון ואת סתם מפחידה את עצמך אבל יש בעיה ובה צריך לטפל וזה חשוב וזה בכלל לא משנה איך קוראים לה או איך היא נראית אבל היא קיימת והיא דורשת טיפול. וכן, לפעמים מאוד קשה וזה הכי טבעי לרחם על עצמנו...פשוט תתנגדי בכוח .. ובמודע כי זה לא טוב לך.. ואם זה קורה יש גם שיעור שאומר להניח לזה לקרות באיזשהו שלב את כבר תהיי שבעה ואולי לבד תרצי לשנות ..ולהניח לזה יש עוד משהו... נראה לי שאת חייבת לעשות שיחה דחופה עם אמא שלך .. פשוט להסביר לה שקשה לך עם זה ... בלי להגזים .. בלי לפוצץ את זה יותר מידי פשוט להגיד לה מה את מרגישה לבקש שזה ישאר ביניכן... לבקש ממנה שהיא רק תשמע ולא תגיב.. או איך שתבחרי.. תשאלי אותה אם היא יכולה לעמוד בזה נראה לי שזה צעד סופר חשוב בשבילך .. ואת תראי שהשד לא כל כך נורא.. יש עוד בעיה והיא לא רק שלך .. יש לכן נטייה לחשוב שאם אתן במשקל תקין אז אין בעיה... בהפרעות אכילה זה הכי חמור שיש כי אז בכלל אין שום דיאלוג עם אף אחד...ומפחדים לספר כי כאילו על פני השטח לא נראה שקורה משהו.... למרות שאם לא מפחדים לראות ניתן לראות יפה מאוד שמשהו לא בסדר.. ורציתי לומר שאל תתני לזה לשלוט בך כי אולי את פשוט צריכה עזרה ואת מפספסת את זה בגלל מחשבה לא נכונה.. ויש מטפלים שמתייחסים אלייך ברצינות והמשקל או המראה לא אומרים כהוא זה .... את צריכה לטפל בזה ואני מניחה שהלבד רק מעצים ומחמיר את הבעיה.. אז תניחי לשבת הזאת להיות שבת של חשבון נפש... ותנסי לראות איך את מתקרבת יותר למצב של לשמור על עצמך ומה זה אומר ומה את צריכה לעשות בשביל זה .. לדבר עם אמא.. להפסיק להישאר לבד.... להתחיל טיפול... חוג יצירתי... להיפגש עם חברות ... כמה שיותר לדבר.. או כל דרך שתמני לעצמך שנראית לך טובה .. תעשי משהו אחד מהרשימה שיקרב אותך יותר ויותר למקום שבו את שומרת על עצמך ואוהבת את עצמך.... ואני אוהבת אותך ומחזקת אותך.. דניאלה צירפה משהו ממש נחמד.. תקראי.. שתהיה שבת שלום והמון אהבה מקסימה..... אני אוהבת אותך המוווווווווווווווווווווווווווווווווווווון יהיה טוב.. שמרי עלייך!!!! כי את חשובה לכולם!!!!!! ולעצמך בעיקר! שלך הילה :-)
איןן לך מושג כמה אני אוהבתת אותךך!!!! ואת מ-ד-ה-י-מ-ה אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היית פה!!! אז קודם כול..... הבעיה שאני לןא חושבת שאני יודעת מה בדיוק מפריע לי אני פשוט לא יודעת.. מה אני צריכה אני כבר מתוסבכת עם עצמי! אני לא יכולה לספר לאמא שלי.. אני יודעת שהיא תביןן אבל אני לא רוצה לנפץ לה את האשליה שהכול "מושלם" היא יודעת שהייתה בעיה.. ובגלל זה היא דאגה כולכך אז... אבל זהוו עכשיו היא חושבת שהכול בסדר בדיוק בגלל מה שאמרת עליתי במשקל אז היא חושבת איזה יופי הכול בסדר!!! אם היא רק הייתה יודעת! נתתי לה מליוןן רמזים...דיברנו על חברה שלי שהיייתה אנורקסית במצב ממש קשה והיא השמינה הרבה אז אמא שלי אמרה.. לפחות עכשיו היא בסדר!! אז אמרתי לה..מה את חושבת שאם עולים במשקל זה אומר שהכול בסדר?!..אז היא היסתכלה עליי במבט כזה ואמרה לי מה לאא!!! מה אני יכולה לעשות.... תאמיני לי שאני מנסה אני באמת מנסה.. אבל כמה אפשר לבכות כול הזמןן זה כבר מגעיל אותי לרחם על עצמי כול הזמןן.....אני שונאת את זה יש אנשים שבמצב יותר גרוע ואני חשובת שהמצב שלי הכי קשה!!! חושבת שאני הכי מסכנה..... הלוואי והייתי יכולה למקד על דףף מה מפריע לי האמת שאףף פעם לא ניסיתי וגם לא ניסיתי לחשוב על זה כולכך ממה אני כולכך פוחדת?! לגלות דברים שאני לא יודעת....... וזה שאני אומרת שאני שונאת את עצמי אולי זה נורא אבל זה באמת נכוןן:( אףף פעם לא אאהבתי את עצמיי מתיי זה יקרה היום הזה שאני יקוםם וייסתכל במראה ויאהב את מה שאני רואה?!.. זה יקרה בכלל?! אני כבר פוחדת להסתכל במראה אני לא מזהה את עצמי אני רק רואה שנאה שנאה עצמית שהולכת וגוברת ככול שהזמן עובר... ואחרי הכול אני באמת מנסה ליהות אופטימית מאמינה שיום אחד זה יקרה והכול יסתדרר אבל בשבביל זה אני צריכה לעשות הרבה.. אני יודעת.. אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל....:( אני לא ישאיר את עצמי במצב הזה אפילו שלא איכפת לי מעצמי בכלל.... אני חייבת לעשות משהוו...כול עוד אני חייה... חשבתי ללכת לפסיכולוגית אבל אנהי לא יודעת גם ככה לה אני לא ייספר את כול האמת אז למה?! רציתי להרשם לאיזה חוג של ריקוד או משהוו אבל אני עדיין לא יודעת!!! מרגישה כולכך ענקיתתת בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע הילונת שלייי מהממת שלי אני אוהבתת אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן עדד אינסוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף את פשוט מלאךך..... שבת שלום ומבורך לך ולכולןן אוהבת המוןןןןןןןןןןןן לינוי
