להילה המתוקה !!!!!!!!!!!!!!!

להילה! רציתי להוסיף כי במשך השנה האחרונה כתבתי מה שהרגשתי חברה שלי כל הזמן צחקה ואמרה שבסוף הוציא ספר... הכתיבה עזרה לי רק אחרי המעשה לי יכלתי לשלוט בזה והכתיבה פשוט שיחררה לי משהו שהציק לי שקרה לי אחרי ההקאות אבל כרגע אני ממשיכה לכתוב בכל פעם שכואב לי או מציק לי ואני לא יכולה להוציא את זה החוצה. השאלה היא האם להשאיר את זה או לזרוק כי יש לי אוסף של מכתבים ועל מחשבות שרצות במוחי ואני לא יכולה להתמודד איתם.. כל דבר שהציק לי הוצאתי את זה בכתב כל מעידה שהיתה לי בכל פעם שגברים איכזבו אותי הכל הוצאתי בכתב-אשת הסוד שלי השאלה היא להשאיר או לזרוק? ובהקשר שלהכביד על ההורים אני לא רואה את זה בצורה אחרת זו הצורה שאני רואה את זה ההורים שלי התמודדו עם אחיות שלי והיה להם מאוד קזה והיום אני רואה את זה שהם מנסים להוציא ממני את זה אני לא יכולה להכביד הם ישברו לי ואני לא יכולה פשוט.. דניאלה

לכל אדם יש מקום וזה תמיד עניין של מחשבה וגישה ... אף אחד לא חייב להסכים עם שום דבר.. את לא צריכה להיות גוססת כדי לקבל עזרה .. והדבר הכי רלוונטי לעניין שלעיתים המצב הנפשי יכול להיות הרבה יותר גרוע מהמצב הפיזי וחייבים לטפל בזה כי זה גודל.. וזה תוקף בדרכים לא צפויות וחבל.. בסוף זה מגיע לקטע הפיזי אם הטיפול לא נאות... אני יודעת שאת מתנגדת לטיפול אבל את תהיי חייבת לקבל החלטה.. כי זה פשוט לא יעבוד להישאר לבד... נשמע לי בלתי אפשרי.... גם לא נכון .. אני מציעה לך לשקול את זה ברצינות.. תמשיכי לכתוב.. ואם זה גורם לך להשתחרר אז תזרקי את מה שאת כותבת אני עשיתי מעין מדיטציה כזאת .. הייתי כותבת ואח"כ מעיפה את הכל ועם העפה הייתה לי תחושה שאני משתחררת וזה עזר.. אבל זה לא במקום טיפול.. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב.. אני ישמח להמשיך להיות לך אוזן קשבת ולעזור במידה הצורך... המון אהבה לילה טוב הילה