הילה

היי קראתי את כל מה שכתב לי. אני לא רואה את עצמי לבד בלי האנורקסיה... אני לא יודעת מה סחף אותי להכנס לפורום ולהתחיל לכתוב וזה באמת מתוך הלב. אני יודעת שהמחלה הזאת נוראית אבל אני לא יודעת מזה לחיות בלעדיה. לאן לא הגעתי כדי לנסות לצאת מהסבל הזה אבל כל מי שניסה לגעת לי בבועה שלי התרחקתי ממנו כמו מאש גם כשאני הלכתי ביוזמתי לטיפול פתאום הרגשתי שאני עושה טעות שאסור לי לתת לאף אחד להתקרב. הילה אני באמת רוצה שהסוף יגיע. הכתיבה עוזרת לי קצת להשתחרר מהלחץ שבו אני נמצאת וגם היום אני רואה שאין לי לאן להתקדם ואין לי למה להמשיך הלאה... תודה על ההקשבה.

אני מצטערת לשמוע שלא נותרה בך עוד תקווה וכי נדמה שכל העולם רק מרחיק אותך... אני עדיין חושבת שזה מסתכם בסוג של בחירה, זה מתחיל שם .. זה נופל שם .. וזה קם שם .. ואת היא זו שצריכה להחליט וכנראה שהחלטת והאמת שזה קצת עצוב.. אני מקווה שדעתך תשנתה.. יחד עם זאת אני יודעת שלמרות הקושי ואף על פי כן יש דברים שחייבים לעבור כדי לצמוח .. אפילו שזה הגיהינום בשיא התגלמותו ואפילו שלעיתים אנחנו שם מבחירה מלאה בהצלחה מתוקה .. ואנחנו פה.. המון אהבה ליל מנוחה שלך הילה :-)