להילה החמודה!

להילה החמודה! נכון שאני מרגישה יותר טוב ואני כבר לא מקיאה אבל לפעמים יש לי את הצורך הזה בכל פעם שאני אוכלת יותר או שמישהו מאכזב אותי.. לפעמים זה קורה לי אני לפעמים במשבר.. אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי כי הם עברו הרבה.. אני לא רוצה להכביד עליהם... תגידי לי מה לעשות פליזזזזזזזזזז ולא דרך טיפול.. היה לי קשר עם מישהו וירטואלי שעזר לי ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות הוא נתן לי תחושה של ביטחון... עכשיו כי לא קיבלתי את הדברים שלו הוא החליט שלא מוכן לכלום... מה לעשות הילה אני כבר בסדר יש לי פעמים רצון להקיא אבל לא יודעת מה לעשות לפעמים אני מועדת ולפעמים לא לרוב אני מתאפקת... בתודה מראש דניאלה.

אני חושבת שזה יהיה מצידי מאוד לא אחראי לומר לך בלי טיפול אבל אני לא מטפלת שלך.. ואני לא לוקחת חלק פעיל בהחלמה שלך .. אלא שכן אני מאוד רוצה לסייע נראה לי ואני לא יתווכח עם התחושות שלך נראה לי שכל פעם שזה קורה פשוט תצאי מהבית... לפני שמגיע הגל.. לפני שאת יודעת שזה מתחיל תעצרי את זה שם.. במקום .. תכתבי ותרכזי את הכתיבה בשאלה מה את מרגישה עכשיו.. מה את רוצה.. מה קרה? תנסי לבדוק ולזהות מה קורה לך ברגעים האלה ותנסי לנהל עם זה דיאלוג... ואני מאמינה שהכתיבה היא גם כמו סוג של הקאה.. הקאה חיובית .. תנסי... ובקשר להורים שלך אין דבר כזה להכביד.. את הבת שלהם ואני מאמינה שכל הורה צריך לקחת אחריות על הילד שלו זה לא תמיד ככה.. אבל זה הכי נכון מבחינתי.... ואני חושבת שלפעמים לשתף ולמר את האמת יכול הרבה מאוד להועיל וזה שזה מתקיף אותך אחת לכמה זמן.. זה אומר שאת צריכה טיפול אבל נעזוב את זה... תשתדלי לכתוב.. זה מאוד עוזר.. תנסי לעשות מעין משחק תפקידים שכזה .. תכתבי על עצמך כאילו מישהי אחרת כותבת עלייך והכתיבה אמורה לקחת אותך למקום אחר.. למקום של מודעות לנסות לחשוב על מישהי וירטואלית שתספר לך מי את ומה את צריכה תנסי לחשוב מה היא הייתה אומרת לך ותכתבי את זה ולא מה את היית אומרת על עצמך כי זה הרי צפוי... אני יודעת שהכתיבה הזאת הצילה לי הרבה מאוד רגעים שרציתי ללכת להקיא אז.. כל שנותר לך הוא להמשיך לנסות ולא לוותר המון אהבה ושובע טוב הילה