בולימיה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

15/03/2005 | 18:21 | מאת: מרי (שם בדוי)

הילה יקרה! קיבלתי את ההודעה שלך ובאמת שמחתי שאני לא לבד בעולם הנורא הזה, ועדיין ישנם אנשים שיכולים להבין לליבי ולחוש את אותם הדברים. לא עניתי לך המון זמן כיוון שפשוט לא ידעתי אם אני רוצה להפסיק את הבעיה אצלי. זה נשמע חולני, אבל את בטוח מבינה אותי. אני נורא זקוקה לתמיכה ועזרה כדי להתגבר על על הדבר הזה כי זה משפיעה על כל תחומי החיים שלי. אני דברתי עם פסיכולוגית והתחלתי להבין יחד איתה מה מפריעה לי בחיים כרגע ומה מגביר את הבעיה, ומסתבר שאלה הם ההורים שלי, אשר לא נפרדתי מהם עדיין וזה מושך אחריו את כל הבעיה עם הבולמיה. אבא רוצה שאני אהיה חלק מהלהקה המוסיקלית שלו (אני שרה ומופיע מגיל צעיר) ואת האמת אני ממש לא רוצה להתעסק בזה כי זה תחיל לתסכל אותי ופיתחתי משום מה פחדים וחרדות בעלייה לבמה. מדברי הפסיכולוגית ומהמסקנות האישיות שלי הסקתי שאני פשוט צריכה להתנתק מהרצונות של אבי ולהתחיל לחשוב מה אני רוצה , יכול להיות שזה יהיה הפתח לפטירת הבעיה הנפשית שלי. אני לא יודעת למה אני כותבת לך את כל זה , אני פשוט כנראה נמצאת בצומת דרכים שכל פניה יכולה להשפיעה על החיים שלי. אני ראיתי שהמלצת לי ללכת לטיפול מסויים אבל בגלל שאני באר-שבעית והמקומות האלה הם די רחוקים אני כנראה לא אוכל לעשות בהם שימוש. (ישנה גם בעיה כספית שנקלעתי אליה בזמן אחרון)אז אני חייבת למצוא לעצמי פטרונות אחרים כי אין מי שיעזור לי (אני מתכוונת להורי ) בקטע הכספי. אשמח לקבל ממך תגובה תודה מראש על הכל מרי

לקריאה נוספת והעמקה
15/03/2005 | 18:48 | מאת: דניאלה

למרי יקרה אני יודעת כמה זה קשה... וכמה זה כואב... הכל ביחד וכל אחד זה שונה אבל אני מבינה אותך.. אני מציעה לך בנוסף לטיפול אם את הולכת וכ"ו.. תכתבי זה עוזר בזמנים הקשים שלי כתבתי כתבתי וכתבתי זה עזר לי כי קשה לי לדבר פנים מול פנים עם אדם זר.. זאת הבעיה שלי אני לא יכולה זה פאק אצלי... רציתי לומר לך את לא לבד דניאלה

15/03/2005 | 20:04 | מאת:

מה שלומך יקירה?... אני רק רוצה לחזק אותך.. התחושות שלך אינן מטעות אותך.. אני יכולה לומר שזה בהחלט יכול להלחיץ ולהיות מצב שרחוק מלהיות לך נכון .. אני פשוט מכירה את התחום הזה על בוריו לפעמים כדאי לשמור על גבולות כי אחרת זה יכול לגרום לך לאבד את כל גבולות האני שלך .. כי את שואלת את עצמך..."זה הרצונות שלי.. של אבא שלי.. של מי?!.. איפה אני מול כל זה..."... זה מבלבל ובמצבים של חוסר איזון ואי יכולת לגבש את עצמך זה יכול להיות אפילו הרסני למדי .. לכן הייתי מציעה לך להתקרב לעצמך... להכיר את עצמך יותר.. את הרצונות שלך .. התחושות שלך... באמצעות כל טיפול שתבחרי כפי יכולתך ברגע שתהיי נאמנה להם .. הבולימיה לאט לאט תיעלם לך מהבמה כמו שאומרים כי כבר לא יהיה לך צורך לבלוע את עצמך ולהקיא את עצמך ... אני חושבת שאת צריכה להמתקד בגיבוש "מקום" שהוא שלך מהתחלה ועד הסוף ..מקום שאת מרגישה בו שלמה.. אחד.. מאוחדת ולא מפוצלת מהמקום שלא ברור לך איפה את בכל הבלגאן הזה ... כי את בעצמך מרגישה ששיתוף פעולה עם אבא שלך לא לגמרי נכון לך בגלל אי אלה דברים במיוחד כשזה מגיע לתחומים של במה ולעניינים של אגו כאלה ואחרים ... זהו תחום די בעייתי במיוחד כשזה מגיע להפרעות אכילה ... ולהורים חשוב שתתחזקי כמה שאפשר ותיעזרי בכל מי שאת יכולה ותוותרי על זה מתי שאת מרגישה בלב שזה הזמן הנכון לחיות חיים אחרים... שם את תהיי הכי חזקה גם להבין מה קורה לך וגם להעיף את זה ביתר קלות מחייך .. זה דורש הרבה תרגול .. אמונה.. אמון וכוונה.. אם יש בעיה של כסף.. הבעיה הזאת מוכרת לי... דרך קופת חולים אפשר להשיג אנשי מקצוע ממש מבינים עניין פשוט תבדקי .. אני תמיד לקחתי רשימה של שמות ולפי מה שהרגשתי הלכתי .. לפי השם שהכי הצטלצל לי .. אני לא אומרת לך ככה לבחור .. אבל ככה אני בחרתי וזה יכול להיות מוצלח למדי ... אני יודעת שברגע שמתכוונים למשהו מסויים הכל מסתדר.. והדבר הנכון מגיע כך אני לפחות מאמינה.... במידה ואת רוצה עזרה את יכולה להשיג לי רשימה של פסיכולוגים.. אני מכירה כמה אנשים שיכולים להגיד לי מי מהם על סמך היכרות וזה בדכ חוות דעת מוצלחת .. שווה לנסות .. בינתיים אני מזמינה אותך לכתוב אם יש שאלות ספציפיות אני ישמח לענות מכל הלב.... המון אהבה שיהיה ערב נעים ... :-)