אוי ואבוי!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כנראה שהשמחה היתה מוקדמת.. אני לא מאמינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הייתי כל כך בטוחה שזה יצליח! דניאלה ! סליחה סליחה סליחה ! אני יודעת שהאמנת בי קראתי ת'אימיל שלך עוד שניה בכיתי.. לינוי... לא היה לי מושג. הילה... את ידעת! כמה שידעת.. ראיתי את זה לפי ה"בהצלחה" שלך.. אבל חשבתי שאני יוכיח לך אחרת ... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הנה מה שקרה.. היתי פתאום רעבה... והבנתי שאני חיבת לאכול.. ואכלתי.. הרבה! אבל לא הקאתי! למרות שזה יכל להיות מאוד קל העניין.. אבל לא! בולמיה- אין מצב! מצדי להיות שמנה! וכן אני ישמין מהיום הזה כמובן.. אבל מה לעשות.. אז זהו אני כנראה חוזרת להרעבה.. אבל עדיין לא ויתרתי לגמרי... פשוט דוחה קצת! לא יודעת .. לא יודעת מה יהיה די! הייתי כל כך מאושרתתתתתתתתתתתתתתתת מה נסגר???????????????????????????????????????????????????????? אני יודעת שאני שולטת בזה אבל אצלי זה פשוט תמיד היה הכל או לא כלום! וברגע שהתחלתי לאכול קצת... ידעתי שעכשיו זה לא כלום ואני הולכת עם הכלום הזה שהוא בעצם הכל..(כל האוכל) עד הסוף.. אוף מה יהיה? למה נכנסתי? יש מצב שאין דרך יציאה.? אוף אז למה? למה אני מרגישה שאני שולטת בזה כל הזמן? ואפילו עכשיו אני מרגישה שאני שולטת בזה.. אני מרגישה שרק משום שאני בחרתי בזה אני חוזרת לה.א.. מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? HELPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPPP!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אגב נתתי לטל לקרוא היום את ההודעה של מקודם... היא לקחה את זה רגיל כזה ואמרה שהיא באמת מקווה.. את זה אני לא יראה לה.. זה סתם יהיה מטורף נכון? סליחה לכולם סליחה אם למשהי העניין נראה עכשיו מיאש יותר מתמיד אוהבת את כולכם ושונאת את עצמי מולאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
מולאןן נשמתיייייייייייייייייייייייייייייי...... אז מה מתוקהההההההה!?אכלת!!!! זה יום היום הראשון שהחלטת שזהוו שאת לא רוצה אבל באמת!!!! והנה את רואה את התוצאות בעצמך יכלת להקיא כמו שאמרת זה פשוט אבל לא החזקת את עצמך וזה מה שחשוב!!! אני חושבת שאת בדרךך יש לך עוד הרבה אבל הרבה מה לעבור אבל זאת כבר התחלה אאיי אפשר להחליט הכול ביום אחד!!!! אני מאמינה שאת תיהי בסדר בע"ה...אל תתאכזבי אל תשכחי שזה היום הראשון שאת מדברת ככה יהיו עוד המוןן ימים!!!.. כדי שתוכלי להוכיח לעצמך שאת יכולה וחוץ מזה שלבד זה יותר קשה! אבל בהצלחה... אוהבת אותךךך עד אינסוף!! שלך לנצח לינוי :-)
בא לי למות מאמי אני לא יכולה לסבול את עצמי יותר אני לא יכולה לחיות ככה יותר אני לא יכולה לחיות בכלל אני לא חיה אני מתה אני פה שותה וודקא בטעם אציטון לחתוך אין לי בכלל כח להתעסק עם זה בכיתי בקול הרבצתי לעצמי אני פשוט משתגעת אני משוגעת נמאס לי למה אני לא יכולה להיות נורמאלית היתי בטוחה שיהיה בסדרה כל כך טפשה מה עבר לי בראטש אני חושבת שאני הכי חכמה הכי מיוחדת שאני יודעת יותר טוב מכולם אבל בסופו של דבר הכל אותו חרא החיים האלה חרא ואני לא יכולה לחיות יותר אני לא יכולה ללכת לטיפול ממלא סיבות וחוץ מזה אני פרההההההההההההההההההה מי יקבל אותי לטיפול יצחקו עלי נשבעת שנמאס לי ביקר לי אני נשבעת שאני לא יכולה יותר לא מסוגלת לא רוצה הפרעות אכילה מה הקטע? למה אני לא יכולה להחליט שאני לא רוצה וזהו? לךמה אני? למה דווקא לי זה קורה אני לא רוצה את זה אני רק סובלת כל יום כל היום אני לא מסוגלת יותר די כבררררררררררררר אני לא רוצה את זה אז מה הקטע? למה יש לי משהו שאני לא רוצההההההההההההההההההההההה וזה כן בחירה שלי ואני כן שולטת בזה לא אכפת לי אני יודעת שכן אפחד לא ישכנע אותי אחרת נווווווווווווווווווווו אז למה????????????????????............ בא לי למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו לא רוצה להלחם בזה רוצה שזה ילך וזהו שארני יקום מחר וזה לא יהיה למה זה כל יום קם איתי? מה הקטע? 5 וחצי שניםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם לא יכולתי לקום יום אחד ולשכוח מזה להחליט שזה שטויותתתתתתתתתתתתת למה אני? אני שואלת ברצינותתתתתתתתתתתתת לאפחד במשפחה שלי אין הפרעות אכילה מה הקטעעעעעעעעעעעעעעע למה אני חיבת להיות שונה די כר נמאס לי לאפחד אין כבר כח בשבילי אני משגעת את כל העולם לא לא לא לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא יודעת מה לעשות?????????????????????????????????????????????????????????? אלוהיםםםםםםםםםםםםםם תציל אותי כבררררררררררררררררררררררררררר
לתפוס אותך ולחבק אותך ולומר לך שזה אפשרי לצאת מזה אם רק היית נותנת טיפה בים של אמון .. לא צריך יותר מזה .. אני רק יכולה לומר לך שאני באמת מבינה את הפחדים והדאגות של מה יהיה וכשאמרתי לך בהצלחה זה היה מהמקום של לכבד את הדרך שלך ואני בטוחה שיש בך משהו שהיה רוצה "זהו מספיק!".. ואת רואה שזה לא עובד כך ... כי זה לא קרה ביום אחד ומשום כך לא יקרה ביום אחד לצאת מזה.. צריך לעבור תהליך.. פחות להאשים... יותר לקבל.. יותר להיות ולהסכים .... להבין שיש סוף לדבר הזה רק אם תרפי.. פשוט תרפי!.. ותיעזרי כי מי שרוצה להיות שם עבורך רחוק מלהיות נגדך... אין סוף חיבוקים יקירה וזה לא סוף העולם המון אהבה וליל מנוחה... :-)
הילה.. אני מנסה חשוב מה לומר קראתי עכשיו את הכל עוד פעם פשוט עשיתי צחוק מעצמי אין מילים אחרות.. באיזה בטחון רשמתי את הכל.. אני ... ואני... ואני... ואני... ומה אני? כלום! כמה שעות... זהו? זה מה שיכולתי להחזיק? הילה אני חושבת שיש לי בעיה רצינית בראש והיא לא משתנה אפילו אחרי מה שהיה אתמול אני לא מבינה אני באמת באמת לא מבינה למה אני לא יכולה להפסיק וזה??? זה מוזר מה? אם אני באמת ירצה.. פשוט לשכוח שזה קיים.. במלא רב האנשים שמכירים אותי לא יודעים... פשוט לשכוח אני לא ילך בחיים לטיפול.. זה סתם יעשה ביג דיל מכל העניין... שבעצם זה סתם דבר שאני יכולה לפתור לבד מה יגידו לי בטיפול? "את לא שמנה".. מה זה יעזור? אני לא יקשיב לכלום זה סתם ברגע שאני ילך לטיפול זה יעשה כאילו יש בעיה רצינית ואני רוצה לחשוב שזה לא רציני אני חושבת שזה לא רציני.. בקשר למה שאמרת הילה שכשהית מקיאה היית חושבת שאת לא חולה ולא צריכה טיפול.. אני בדיוק ההפך.. כשאני היתי אוכלת ומקיאה הייתי מרגישה חולה ומסכנה ושאני חיבת לטפל בזה ולא יכולה להמשיך ככה שיש לי בעיה נפשית רצינית.. אבל כשאני לא אוכלת אני מרגישה הכי בריאה בעולם לא מרגישה בכלללללללללללללללללללל שיש בעיה. נראה לי שמה שאני מנסה לטפל בו כל הזמן.. הוא לא ההפרעה עצמה אלא העובדה שאני אוכלת זה מה שאני מנסה לנטרל כל הזמן.. כל השיחות שאני עושה לעצמי הם לא "בואי נבריא אנחנו הורסות את הגוף והנפש".. הם יותר הולכות ככה.." אל תאכלי מה את מטומטמת??? תראי איזה בעיות זה עושה לך.. כל הבעיות שלך בחיים זה בגלל שאתת אוכלת!"... ואז אני מסבירה לעצמי יפה מה יקרה אם אני יאכל... ומה יקרה אם לא.. מוזר אבל כשאני כותבת את זה עכשיו... זה באמת נשמע קצת מופרע.. לינוי נשמה שלי רציתי להגיד לך תודה על הכללללללללל מה שרשמת פה וגם באיסי.. את מדהימה.. דניאלה מאמי שלי איזה אימייל יפה כתבת לי... ואני הרגשתי כל כךך רע שאכזבתי.. זה היה פשוט קורע לב לראות מה שרשמת לי... קראתי את זה אחרי שכבר החלטתי שלא.. רוני... חדשה נכון? קראתי מה שרשמת.. אבל כבר מיותר לענות כי את רואה שנפלתי בחזרה לתהום .. בת כמה? מה יש לך? תודה בכל זאת.. וזהו.. שיר ראיתי שכתבת משהו למעלה אני יקרא ויענה לך שם.. אוהבת את כולכן כל כך.. תודה על הכללללללללללללללללללללללללללל
