נחשו מי פה?

טל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זו מהשיחה הארוכה... פתאום היא נכנסה לבית שלי ואמרה שלא אכפת לה מכלום ועכשיו היא מדברת איתי.. אמרתי לך חנפנית.. בדיוק אני וחברה למדנו וזה לא הפריע לה להדחף ולרמוז.. השתקתי אותה... אבל לא יודעת אם מספיק.. טל צעקה עלי והרביצה לי ... יענו בצחוק.. ואז אמרתי לה שהיא דפוקה ועוד היא מאשימה אותי בגלל שאמרתי לה כלבה מזדינת או משהו כזה.. הן עכשיו בחדר ברחתי לשניה .. הילה קראתי ת'מייל.. ממש מעצבן שאת מתעלמת ממה שהכי היתי רוצה שתעני לי אבל אני מבינה טוב מאוד מאיפה זה בא ושאת לא רוצה לשתף פעולה עם המחלה.. הבנתי אותך.. היום היה ממש מוזר באתי לאכול ועצרתי תודה לאל את יודעת הילה חלק מזה בגלל שלא רציתי לאכזב אותך כי הבטחתי שאני לא יקיא יותר.. אז הלכתי לחדר ורקדתי בטרוף והתפרעתי עם שירים של מיקל וכאילו ריחפתי איפשהו עוד הפעם תחושת הניתוק מהגוף הזו שאת לא עונה לי עליה כל הזמן כדי שאני ידע אם זו לא אני היחידה שזה קורה לה.. פתאום לא זיהיתי מי אני.. ו3 ימים האחרונים ביחד הייתי על 315 קל' התפלאיתי מאיפה כל הכח כי בימים שאני אוכלת ומקיאה אני לא זזה.. אבל זה היה קצת מוזר וקצת כיף... מחר אני ינסה לברר יותר על מה קורה עם רוחמה היועצת ואגב טל אמרה שהיא שכנעה בטרוף את מירית שלא תלך ליועצת ורצתה להראות לי אפילו את השיחה שלהן בהסטורי זה גרם לי להבין שהיא באמת דואגת..

אמרתי לך היום כמה את מתוקה.. אפילו שאת כועסת.. רואה החברות רוצות לטובתך!!! ואת יודעת מה גם היועצת לא תעזור לך מי שיכולה לעזור לך זה רק את עצמך!! אם את רוצה את יכולה(לדוגמא אותי) ונו באמתתתתת אין על מייקל... ותרקדי זה נותן מרץ ואז בטאק נותן עייפות .. כמו שוקולד.. לצערי... אוהבת אותך דניאלהההההההההההההההההההההההה חולה עלייךךךךךךךךךךך ואל תקחי את זה קשה ואח"כ ארחיב לך על הקלוריות במייל.. דניאלה

אני מבטיחה לכתוב מחר.... ליל מנוחה... :-)

כשלא רציתי להרגיש.. וזה לכאורה היה דבר חיובי .. גם אני רקדתי ... רצתי.. רצתי עד שכבר לא היה גוף שיסחוב אותי.. 315 קלוריות?! מסוכן רציתי לומר שהמייל שלך הגיע גדוע פעם הבאה תכתבי שורות קצרות של חמש מילים בשורה כי בוואלה זה פשוט זוועה הדואר שם והרגשתי שמכל מה שהיה כתוב כי הצלחתי להבין עניתי על מה שהיה נראה לי רלוונטי שכן את מבינה עכשיו את הסכנה וזה בעצם החשוב יותר חשוב מה את מתכוונת לעשות עם זה.. בכל מקרה גם אם אכלת מעט זה שלא הלכת להקיא זה הרבה יותר אופטימי כי זה פחות מסוכן.. אבל עדיין זה נוראי.. אותי את לא מאכזבת ... את לא מאכזבת בכלל יקירה .. כל ההגדרות שלך מוטעות אין כאן בכלל עניין של אשמה או שפיטה או שום דבר אחר.. את פשוט צריכה לגשת לקבל עזרה! יש שביל שעלייך לעבור בו והדרך בו מאוד עקלקלה במיוחד שיש בך חלק שבאמת מסרב להבין מה קורה לך בעיני את מתעסקת בשטויות .. את בורחת... וזה לא ברמה של מאכזבת.. אני כבר אמרתי לך שאת צריכה טיפול מעבר לאמפטיות והנימה החברותית שלי כלפייך.. אני לא יכולה להגיד לך "אע אוקי ויש עוד דרך להסתיר .. תחשבי על זה.." נראה לי שכך היית רוצה שאני יגיב.... וזה לא יקרה... מה כבר אפשר לחשוב וסליחה על ההתבטאות שלי.. מה?.. את לא רואה?! מה את מנסה להשיג בזה .. כן תגיד.... לא תגיד.. החיים לא מטומטמים וגם אלוהים.. ולצורך העניין את רכוש שלו .. רכוש יקר מאוד... ומהיותי אחת שמכירה את הדרך ומכירה חלק מנסתרות האל שכן גם אני חוויתי אי אלו דברים ואני יכולה לומר לך שההסתרות האלה וההרס הזה שכר הגהינום בצידם... וזה כנראה מה שאת רוצה.. כי במשך הזמן כתבתי לך המון ויש בך משהו שמתעקש רק על דבר אחד.. "יעלו או לא יעלו עלי... " את מאוד רוצה לצאת מזה ואני שואלת מה את עושה בשביל זה .. בורחת?! לגבי היועצות ... זה יכול להיות מועיל... א. כי יש להן נסיון בתחומים סוציאלים שמאוד יכול להתאים לסוגייה אני לא מסכימה עם זה שכל אחד מבין אבל לפחות זה צעד... וחושב לנסות ב. לנסות להסביר ולראות ביחד מה לעשות מבלי להעמיד אולטימטומים זה גם דרך לנסות להבין יותר.. ג. אם כל הבדיקות שיעשו לך בצבא לא יתנו לך להתגייס.. כי יכולים לראות שאת מקיאה דרך בדיקת דם ויכולים לראות את כל החתכים שלך.. ואז מה?... ד. נראה לי שזה שלב שבו את צריכה אשפוז.. יש לי תחושה שאת יותר מידי קיצונית ואת תעשי הכל כדי להרוס את עצמך וכדי להשיג שליטה והדרך לפחות בהתחלה להשתלט על זה היא ע"י כך שמישהו יהיה בכפייה עלייך... כי אני יודעת ... את מנסה ליפות אבל כל מה שאת מתארת מוביל למוות .... ואלה הן התגובות שלי .. אני לא יגיד לך שהיא מפגרת ואיך היא עשתה לך את זה.. כי אני חושבת שכל מה שקורה לך עכשיו זה הסיכוי שלך לקבל עזרה אז מי אני שיגיד משהו... רצית עזרה... למה את בורחת?..... תעני לי על השאלה הזאת כי עד היום מכל הפעמים ששאלתי אותך .. לא ענית.. אולי כי את לא רוצה לראות..?.. אולי כי יש לך פנטזיות של מחלה שהן בסדר עדיפות נעלה... אולי את לא באמת רוצה.... אולי את פשוט לא יודעת איך.. וזה החלק המפחיד אבל יחד עם זאת גם האתגר שלך ובעניין "האיך" אפשר לפתור את זה זה הרבה יותר פשוט ממה שאת חושבת שזה .. יקירה .. שיהיה לך יום נפלא.. ואני מציעה לך לרקוד הרבה .. התזונה שלך טעונת שיפור... ואין לי דיעה רק דבר אחד גשי מיד לקבל טיפול...! :-) הילה

אוףףףףףףףףףףףףףףף הילה.. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף תראי מה ששאלתי באימייל זה שאלה אחת על זה שאם את מכירה את זה שאת פתאום לא מכירה את עצמך ולא יודעת מי את ויוצאת כזה מעצמך והכל מבלבל ומוזר נורא.. כי ז\ה קורה לי הרבה וזה יכול לקרות מתי שאני יחשוב על זה.. פשוט תמיד רציתי לדעת אם זה קורה לעוד משהו.. והשאלה השניה שהיא לא ממש היתה מוגדרת אבל חזרה לאורך כל המייל זה אם יש לי הפרעה או שאני נקראית חולה כי זה ממש מוזר לקרוא לעצמי חולה כי זה כל כך רצוני ובשליטה ואני בוחרת בזה בכל יום שעובר ואני סבה עם אנשים ואם נגיד אני ידבר עם משהו שלא מכיר אותי הוא בחיים!!!!!!!!! לא ידע ולא יחשוד אפילו.. אז איך זה חולה? לא יודעת אבל את בטח לא תרצי לענות על זה כי אם תגידי שאני חולה אז אולי זה יתחיל לגרום לי לחשוב שאני כזו ולהיות נבואה שמגשימה את עצמה.. בקשר ליועצת... אני בבצפר בשדרות במקיף עלוב היועצת שם נראה לי לא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה.. (אגב היום המורה אמרה שאם אני ימשיך להעדר ישלחו לי קצין ביקור סדיר הביתה והיא החליטה את זה אחרי שהיא דברה עם היועצת ונראה לי שרוחמה ספרה לה.. בטח בגלל שהיא המורה שלי אני כבר שנתיים בבצפר ונעדרת המון מעניין שרק עכשיו הם חשבו על זה.. מותר ליועצת להגיד למורה שלי את זה? וקשה תעני).. אז לא נראה לי שהיא תעזור.. איזה אשפוז? את צוחקת ... מי יקבל אותי לאשפוז.. אני בכלל לא רזה דבר ראשון ודבר שני שהמצב לא כמו שהוא נראה ואני בטוחה שאת חושבת שאני במצב יותר גרוע ממה שאני באמת... אם רציתי עזרה למה אני בורחת..? סיבה ראשונה היא כידוע לך זה שאני כל יום משתנה ויום אחד כן רוצה ויום אחד לא.. סיבה שניה נשמתי היא שאני לא רוצה עזרה כזו.. אז היא הלכה ליועצת נו? במה זה יעזור עכשיו..? כולם אמרו לה שהיא טעתה שהיא עשתה את זה.. עכשיו גם אולי יביאו לי קב"ס הביתה.. למה זה טוב? אני רציתי לצאת מזה אחרת.. לבד! ותראי גם היום חשבתי רציני.. אני לא רוצה לחיות ככה .. באמת נמאס.. נשבעת אתמול כל כך רציתי ללמודש למתמטיקה המחברת מולי וכלום! לא מצליחה להתרכז.. והברזתי אחרי 3 שעות רק כי לא יכולתי לסבול את עצמי כל כך שמנה למרות שרזיתי קצת עדיין לא יכולתי ועמדתי שם בבצפר וידעתי שזה יביא לתוצאות לא טובות כי הגזמתי עם ההעדרויות שלי..(והנה היום שולה רוצה להביא לי קב"ס) פשוט לא יכולתי לעמוד שם עוד... אז הלכתי ורק! כי אני שמנה.. אז אתמול עליתי לעשן.. חשבתי שאני ירגע.. וחזרתי והיה עוד יותר גרוע ולא ראיתי בעיניים .... לא יכולה כלום! וזה נמאס.. ואני יודעת שאני לא יוכל לחיות ככה לנצח.. ואני יודעת שלמשקל הרצוי כדי שאני לא יגיע כי כדי לשמור עליו אני יצטרך להרעיב כל החיים שלי ואת זה אני לא רוצה.. ואחרי הכל.. אני גם לא רוצה לאכול.. כי אני ישמין!!!!! גם אם אני יאכל בריא... ואני צריכה להרזות! הרבה.. אז עוד הפעם אני מעצבנת אותך כי מדברת משני צידי המתרס.. אבל ככה זה בינתיים אני רק יכולה לקוות שאני ירד עוד קצת ואז ירגע! מפגרת נכון?... גם אני חושבת.. את יודעת מה אני הכי מצטערת? שנכנסתי לזה מהתחלה אני כזו מטומטמת שחשבתי שזה יצליח.. מה עבר עלי???????? ולא עשיתי את זה משום סיבה חוץ מהרצון להרזות מהר... שום בעיות בבית או בעיות נפשיות אחרות! אני יודעת את זה טוב מאוד! אז הנה היום אני רוצה לצאת מזה בקרוב... מחר אני יכולה להגיד... יכול להיות שאני ירצה פתאום להשאר בפנים עוד הרבה.. פשוט אופי דפוקקקק ונמאבס לי מזה כבר ! אני רוצה להיות אסרטיבית... אבל רחוקה מזה כל כך.. לילה טוב אהובתי.. מקווה שטוב אצלך עכשיו.. איפה שאת מאמי שלי אוהבת אותך כל כך!