לפעמים...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

04/03/2005 | 17:34 | מאת: בולמית לשעבר

ועד כמה שזה ישמע לכן קצת ביזארי...אני מתגעגעת לבולמיה שלי. לתחושה של אחרי שהייתי מוציאה את כל האוכל מתוכי ומתנקה מכל הגועל והשומן. וזה לא רק בגלל הפחד שהיה לי מההשמנה,(תמיד הייתי מלאה), הבולמיה הייתה מנקה ממני המון תחושות ובעיקר אכזבות. במקום לפרוק הכל בבכי או בשיחות עם חברים או עם פסיכולוג...הייתי מקיאה. אז סבלתי מבולמיה במשך כשנה (הייתי מגיעה ל20 הקאות ביום) וכל מה שאכלתי (אפילו אם זה רק מרקים ירקות וחסה), הקאתי. כשהפסקתי ועליתי במשקל שנאתי את גופי מחדש. אבל כבר שנתיים שאני "נקייה" (חוץ מכמה מעידות שהיו לי בטיולים בחו"ל וזה מותר) והפסקתי את הבולמיה המטורפת הזו, בעיקר מהסיבות שזה הרס לי את החזה היפה שלי ואת השיניים. עברתי מאז (ועד עכשיו) טיפולי שיניים ונותר לי לתקן את החזה (ב25,000 ש"ח), אח"כ את השומן (בדיאטה נורמלית) וגם את הצלוליטיס (עם מנוי במכון כושר). על טעויות משלמים, לא? אז נתקן. ובין השאר... ננסה למצוא תחליף לבולמיה.

05/03/2005 | 11:34 | מאת: מולאן

אוףףףףףףףףףףףףףף עצוב... באמת שאין למה להתגעגע. 20 פעם ביום?? אוי והתחלתי לחשוב שאולי אני בולמית... אני מקיאה לפעמים.. בשאר מרעיבה.. נעים מאוד! אבל נשמע שלפחות את מקבלת את העונש ולא מתוסכלת ממנו וזה ראוי להערכה.. אני שמחה כל כך בשבילך שהפסקת... מקווה שהחיים יחזרו למסלול תקין... ומהר..

05/03/2005 | 20:05 | מאת: עדי מטפלת בקינסיולוגיה

ערב טוב לך להבריא, להיפרד מהבולימיה או איך שתקראי לזה זה בעצם ללמוד להכיל בחייך את כל הרגשות התחושות הנעימים והלא נעימים כשהעיקר פה זה "להכיל". בבולימיה את מקיאה מהגוף שלך את כל אלו בגלל חוסר יכולת להתמודד איתם בפנים. הקושי בלהיתמודד איתם נובע אצל כל אחת מסיבות שונות כשהמשותף לכולם הוא הרבה כאב עצב וקשיים בדימויי העצמי . כשעוברים תהליך טיפולי נכון ומעמיק אפשר להשתחרר מההיתמכרות לאוכל ולא להתגעגע אליה כי לומדים דרכים אחרות לשחרור ולפורקן הרגשות . שבוע טוב דש חם חם להילה הקרה כל טוב עדי

05/03/2005 | 21:53 | מאת:

אין לי הרבה מה להוסיף שכן עדי נגעה בנקודה הכי מהותית בעניין... ככל שתלמדי להכיל את הרגשות שלך זה ישתפר.. וזה כבר מאחור לגמרי מעבר לכך זה עניין של הרבה תרגול והתמדה ואני מניחה שלאט לאט עם התרגול הזה את תלמדי לאהוב את עצמך כי זה העיקר.. אני רק יכולה לומר לך שאני מקווה שאת בטיפול טוב אפילו שזה מאחורייך... כי תמיד צריך את החיזוק הזה .. ואני חושבת שהיום סדנאות של גיבוש עצמי שמבוססות על חשיבה חיובית מאוד יכולים לסייע לך בגיבוש שלך את עצמך והערכה שלך את עצמך.. ומעל הכל האהבה שלך את עצמך כי בלי זה הכל יכול לרדת לך לטמיון וחבל המון אהבה יקירה ואני מזמינה אותך לכתוב ולספר גם איך יצאת מזה .. שבוע טוב... הילה :-)

05/03/2005 | 22:40 | מאת:

איך את?... המון אהבה יקירה ... :-)

25/03/2015 | 21:06 | מאת: אנונימית

רק עכשיו למדתי להכיר בבעיה שלי.. בזה שזאת בעיה שצריכה טיפול אבל אני מפחדת.. מפחדת לא להצליח מפחדת להישאר ככה תמיד להרוס את החיים שלי מצד אחד אני לא יכולה להפסיק לאכול ואני מרגישה כל כך טוב כשאני מקיאה את זה החוצה אחר כך ואני מפחדת שמרוב שאני כל גך אוהבת את התחושה הזאת אני לא אצליח אני לא אצליח להפסיק עם זה וזה מפחיד כי כבר אין לי כוח לכלום אף פעם וקראתי שזה בגלל זה נהייתי עצלנית מדוכאת וזה כל כך לא אני בניסף לזה בדרך כלל בולמיות הן אנורקסיןת או רזות ורק אני כזאת ושמנה וזה ממש קשה