שלום.
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לא יודעת אם זה קשור לפה אבל בכל זאת ... אני בת 17 וחצי , שמנה , נימאס לי להיות שמנה , אחרי הרבה דיאטות לא מוצלחות , הרבה סבל , הרבה דיכאון , החלטתי שאני מתחילה מעכשיו צום !!! הרבה פעמיים אמרתי את זה ונישברתי , אבל הפעם אני מרגישה כל כך לא טוב שאני באמת רוצה להיגמל מאוכל !!!! ואגב , אני חדשה פה , מקווה שתקבלו אותי.
מפאת לוח זמנים צפוף רק רציתי לומר לך שצום לא עובד ושרצוי שתפני לעזרה פסיכולוגית.. ואני מבטיחה להרחיב בהמשך ביתר רצינות לגבי מה שקורה לך .. את מוזמנת לכתוב מתי שבא לך ואת מבורכת עד מאוד.. מקווה לכתוב לך מחר... ושיהיה יום נפלא.. :-)
להיגמל מאוכל.. הינה טעות חריפה ביותר.. משום שאת לא יכולה להיגמל מאוכל לצורך העניין משך כל החיים הקרובים על פני האדמה אלא אם כן את רוצה למות..וחשוב שתביני את זה קודם כל בתפיסה שלך.. אחכ במעשים שלך זאת הסיבה שאת גם לא מצליחה לצום גם כי את חווה את הצום כעונש לפחות מבחינה רגשית כאילו אסור לך להינות מהחיים האלה כי את שמנה...או לא באיזון .. נשמע לי יותר נכון מכל הכינויים אני מסכימה שאם את נמצאת בעודף משקל מוגזם ואין לי דרך לדעת זאת אז אני סומכת על מה שאת אומרת.. יש הרבה דרכים להביא את עצמך למצב של איזון באוכל.. רק מעצם ההודעה שלך.. וזה מדהים לראות את זה כל פעם מחדש....כמה לחץ יש לך ואני אומרת לך זה כבר מועד לכישלון.. הרבה ציפיות.. הרבה אכזבות.. הרבה כעס על עצמך ואי יכולת לאהוב את עצמך.. לרפד את עצמך שווה להגן על עצמך... ואת בהחלט יכולה להגיע לייעוץ פסיכולוגי כי רק שם תוכלי לעשות עם עצמך עבודה שיכולה לגרום לך להבין הרבה מאוד דברים וגם בעקבות זה לעשות שינוי ביחס לגישה שלך עם האוכל במקביל כמובן להתנסות בייעוץ תזונתי... השילוב של שניהם יסייעו לך הרבה מאוד הרבה מעבר בלסתום את הפה אם היית יכולה עד היובל הבא.. את חייבת להבין שעד שלא תאהבי את עצמך זה לא יקרה... אני הייתי מציעה לך לשתף את ההורים שלך בזה ולחפש יחד איתם פסיכולוג פרטי טוב.. אני יכולה לנסות לברר לך לפי האזור הקרוב שלך ולהפנות אותך .. מעל הכל אני יודעת שכל העניין של האוכל הוא ביטוי למצוקה מאוד גדולה.. אני מאחלת לעצמך שתהיי מעליה ושתביני שאם תעבדי על עצמך בכיוונים שאמרתי לך את בהכרח תגיעי לאיזון ותשילי מעצמך את הקילוגרמים העודפים.. קחי בחשבון שלכל גוף יש משקל שהכי מתאים לו אם את רואה בעיני שכלך רזון מוגזם וזה לא מתאים לגוף שלך .. הגוף שלך לא יגשים לך את זה ואת סתם תסבילי לכן הכי חשוב שתרפי.. ותאכלי לפי תפריט מאוזן ותטפלי בצד הנפשי.. כי החלק הקריטי בכל מה שקורה לך.. אני בטוחה שסתם לא נוצרים הרגלים.. אני בטוחה שכל הרגל שמרבים לעשות אותו בתום לב מתוך ההווייה הפשוטה .. לא בהכרח יודעים לאן זה יוביל...בדרך כלל בשלב מאוחר יותר ההרגל הזה הופך להיות משהו מעיק ובלתי נסבל כי ההעצמה שלו נבעה מתסכולים והרבה מהם ובגלל אי היכולת לראות אותם ולהיות שם כשמשהו מכאיב ולהתנקות במקום הזה בדרך של לדבר או לצייר או כל ביטוי אחר שלאט יכול להזיק במקום לרפד את הכאב הזה באוכל לצורך העניין .. שם זה מתחיל להסתבך... כשהייתי מאושפזת היו איתי שלושה אנשים יקרים ממש עם משקל עודף מוגזם למדי.. הם כל הזמן התעסקו באוכל.. רק אוכל ורק אוכל ורק .. עד שבאיזשהו שלב הם לא ידעו שובע.. אני מאוד מקווה שאת לא מאלה כי לעניות ודעתי הסבל שלהם הכי גדול.... בכל מקרה בגלל ההשגחה שיש באשפוז ובגלל התפריט המאוזן שהם קיבלו אחרי תקופה מאוד ממושכת הם הגיעו למשקל יפה.. כל הטיפול הזה היה מלווה בטיפול פסיכולוגי ובסדנאות של יצירה במשך היום ואני חושבת שזה שירת אותך יפה מאוד.. אחת שלפחות אני הספקתי לראות יצאה משם במשקל ממש יפה.. לא רזה מידי .. לא שמנה .. אבל במצב שהיא יכולה להכיל את עצמה כפי שהיא... יש לי תחושה שאת לא נמצאת במצב הזה .. את רק פוחדת להגיע למצב הזה .. יכול להיות שיש לך מלאות שהיא מוגזמת ביחס לשאר החברות שלך אבל אפשר לטפל בזה .. ביום שתניחי לתסכולים שלך להיות .. אל תכבי אותם באמצעות ארוחות .. האמיני לי זה שהם שם זה לא סתם.. יום אחד תביני שהם מובילים לשינוי הגדול שלך בשלבים מאוחרים של חייך.. בהצלחה יקירתי... המון אהבה וברכת יום נפלא.... :-)
