לש איילון מאיה הקטנה בננית וילדה נסיכות ...רונה?

אתן לא כתבתן הרבה זמן אין לי מושג מה זה אומר... אני רק יודעת שאולי זה מעיד על איזושהי החמרה? .. והאם רונה כבר נסעה?? כי בזמן שאני לא כתבתי או לא השמעתי קול זה אמר רק דבר אחד.. שהפכתי להיות שבוייה חזק יותר של המחלה.. ובדרך עוד כמה קילוגרמים ירדו או עלו... אז אני מקווה שזה לא העניין בכל אופן אני ישמח אם תשאירו סימן... ואתן יודעות אני ישמח לעזור המון אהבה יקירותי.. שיהיה שבוע טוב נפלא וטוב באמת!!!... :-)

מה קורה מתוקה?? איך את מרגישה?? אני פחות או יותר בסדר הייתה תקופה מעפנה אבל בלי שטויות...וכןן חחח העליתי כמה קילוגרמים חחחח אבל בקטנה אני עוד ירזה...בעזרת השם... תודה על הכל נשמה... לא הייתי פה הרבה זמן ואני רואה שהיה פה משהו עם אור...מצד אחד אני יכולה להבין את אור כי היא במחלה והיא מרגישה שפגעת בה אבל אני רואה את שתי הצדדים ויבוא עוד יום והיא תודה לך על הכל את הצלת אותה והיא עוד תחייה תחיים שלה ותצא מכל זה ויהיה לה רק טוב בעזרת השם ולכל הבנות פה וגם לך ורואים שיש לך לב איזה אחריות גדולה את לוקחת על עצמך...יהיה טוב... וזה שאני נעלמת לפעמים זה בגלל שלא תמיד יוצא לי לא בגלל שאני עושה שטויות או משהו אני בכלל לא בכיוון של זה...פשוט הייתה תקופה לא טובה שבוע טוב...:) ובעזרת השם עוד יהיה טוב... מתה עלייך...בננית

הי בובה .. אני לא יודעת אם לומר שאני שמחה או לא.. אבל עושה רושם שאת לא לגמרי באיזון .. חוץ מזה שהזהרתי את כולם בזה שהחודש הזה ממש רע אבל יש עוד שבוע וקצת לא נורא .. זה יעבור זה פוגש את האנשים שבמיוחד יש להם קושי בלהכיל רגשות כמונו למשל... אני מאוד מקווה שאת שוקלת ברצינות מסגרת טיפולית כי לעניות ודעתי אחרי מאבק מאוד ממושך שלי עם עצמי לגבי ההחלמה שלי .. כל טיפול שעברתי סייע לי.. והמסגרת חושבה כי היא לא מאפשרת לך לסטות וזה חשוב .. להוריד כל הזמן לעלות כל הזמן .. את יודעת שלא שם טמונה התשובה אז בהזדמנות חגיגית זו אני מאחלת לך שלבאות תשקלי זאת ברצינות כי זה חשוב!!! .. תשני על זה כמו שאומרים.... וזה לא כל כך מאיים כמו שאת חושבת.. המון אהבה שיהיה שבוע נפלא תשמרי על קשר .. :-) הילה

החיים לא קלים החלטתי שאיכילוב לא מתאים לי יותר ופשוטנעלמתי ככה בלי סימן אפיל וברחתי מהקבוצה לא עונה להם לטלפונים יש שם מלא בנות שעושות לי טריגר עצום בנתיים עוברת עלי תקופה מאוד קשה כבר ירדתי קרוב ל6 קיל ומקווה להתגבר על הכול עכשי ואני בדרך ליציאה מקסימה להתפרק קצת ולרקוד יש שמועה שיש לך חזרה מיסנג'ר ואת שם הרבה זה נכון? דברי אית ימקסימה שלי אוהבת עד הירח וחזרה, מאיה שלך.

אם יש לך איזשהן אשליות שאת יכולה לרקוד במצב הזה אז אני מציעה לך פשוט להירגע ולהבין שאת תהיי באשפוז מהר מאוד בקצב הזה כי כשראיתי אותך זה היה ממש רזה אז עוד 6 קילו פחות .. מה ?.. אז עכשיו את עצם???!... אני מציעה לך להתעשת ולחזור לאיכילוב.. כי זה לא מצחיק... ויכול להיות שתוכלי להשיג אותי במסנגר .. כי הוא זמין ופועל לשם שינוי... ואני כנראה יהיה בבית היום כי הברכיים שלי עדיין לא בסדר ובקשר לירח .. ולאהבה שלך .. לא נראה לי שבקצב הזה תחזרי לי משם... מפחיד נכון? אז תעשי משהו בעניין ... כמו למשל להעיז להרגיש.. ולראות שאת יכולה להישאר בחיים כמו למשל להעיז להכיל את עצמך.. ולראות שאת יכולה להישאר בחיים כמו למשל להעיז לקבל את עצמך כפי שאת ללא הפרעות אכילה...ולראות שאת יכולה לחיות את החיים האלה נפלא מה את אומרת???... אני רק יכולה לומר לך ... זה אפשרי .. באמת... אבל את חייבת לתת אמון ואת היית במסגרת טובה עד עכשיו עזבת כי זה הפך להיות מאיים .. עזבת כי ראית את המחלה מול העיניים ??.. עזבת כי ראית שאת רוצה למות??.. עזבת כי ראית שזה דורש אומץ מאוד גדול לוותר על העוגן הזה ועוד הקושי הכי גדול שזה לא בכפייה כי אם זה היה בכפייה לא היה לך את הלוקסוס לחשוב פעמיים .. היית נאלצת להישאר עד הסוף ולבלוע את הצפרדעים לסיכוי אחד לאלף מעופף שהיית יוצאת מזה בנס ללא זו הצרה... .. לפעמים אני חושבת לעצמי שיש יתרון בכפיה ... אבל אני לא באמת יודעת כי בי זה מעורר פלצות ... זה רק מאוד מבהיל כי זה מסוכן ואפשר למות מזה .. אבל המחלה לא מאפשרת לך לראות את זה.. אז מה עושים??? וכשזה לא בכפיה את יכולה לברוח משם מתי שאת רוצה בדיוק כפי שקרה .. זה לא מפתיע אותי שזה מה שקרה לך גם כשאני הייתי שם זה עמד לי על קצה הלשון כמו שאומרים ... אבל נשארתי עד הסוף! אם את רוצה לדעת היכן את עומדת יקירתי אז יש לי תחושה שאחרי השבוע שהיה לך ... הגיע הזמן שתעשי איזושהי בחירה לגבי ההמשך כי זה יגמר ... אין צורך להוסיף.. נשמעתי כבדה נכון ...? קצת מייאש.. אבל זאת האמת לאמיתה... קחי את המושכות בידיים יקירה וגשי לטפל בך .. אל תקבעי מה נכון ומה לא בזמן שטרם נתת לעצמך זמן הסתגלות של מינימום שנה... כי ההפרעה הזאת צריכה הרבה זמן כדי להיגמל מעצמה... לא חודש .. לא חודשיים .. לא שלושה וגם לא חצי שנה וגם לא שבעה חודשים... רק משנה ואילך רק אז תוכלי להרגיש תזוזה ולדעת אם הטיפול היטיב עימך או לא חשבי על כך.. ואני מקווה שהיום תעשי משהו חיובי למען עצמך .. ותקחי את זה ברצינות רבה לפחות כמו שאני מביעה את עצמי כלפייך... באותה רצינות כי אחרי הכל .. זהו ביטוי לאהבה באהבה רבה ושבוע נפלא.... :-)