לאור הנסיכה היקרה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני מרגישה שהלכת לישון אתמול אחרי כמה שעות ולא מיד רציתי שתתקשרי אבל היה ברור לי שלא תעשי את זה גם בגלל שאולי התקשרת במשך היום ואני לא עניתי כי הייתי בקופת חולים עם הצילומים של הרגליים שלי ולא השארת מספר לחזור אליו אבל הרגשתי שזאת את ... פעם הבאה אם את רוצה לדבר תשאירי מספר כי אני לא יעשה לך שום רע אני לצורך העניין גם לא מהבולשת כמו שאחותי נוהגת לחשוב.. הכוונה היא טהורה.. וחבל .. נסית להתקשר כמה פעמים ואני לא יכולתי לענות ואחרי ההודעה שהשארת בלילה זה קצת מבאס.. פשוט במסגרות האלה אסור להשאיר פלפונים דלוקים וכל אחהצ הייתי שם... ואני מצטערת שכך יצא אתמול זה בדכ לא קורה... אני מרגישה שאת מדוכדכת אבל אל תנסי להוכיח לי שאני טועה ולפגוע בעצמך היום יש לי הרגשה שקראת את כל ההודעות ואת רואה כמה את חשובה .. תאמיני לי אף אחת לא כותבת סתם .. הבנות פה באמת מרגישות ורוצות בטובתך אפילו שזה פורום אפילו דיטה הצטרפה .. שהיא מקסימה וגם היא הייתה בנעליים האלה והיא יצרה לה חיים יפים אני מבינה בדיוק לאן זה מוביל יש הרבה חושך הרבה בלבול ואי וודאות בחיים שלך היום וזה לא פשוט וזה לא מפתיע זה בסך הכל תהליך טבעי המעבר הזה אני לא ירחיב כי אני לא יודעת מה את רוצה שיהיה גלוי ומה לא אז אני ישאיר את זה כך ואת תביני בדיוק למה אני מתכוונת ... ואני רוצה להסביר לך אולי מה קורה לך עכשיו... היו לך הרבה אכזבות והרבה אי הבנות בגלל מה שסיפרת לי ואולי מה שקרה אתמול לא קשור בזה .. אני לא יודעת עם הרשימה מ"רותם" הגיעה מה שבטוח שלא שלחת לי אותה. אני רוצה לדבר למקום שבו את נמצאת זה לא פשוט לקבל עזרה וזה לא פשוט להחליט שעכשיו כולם מעורבים.. זה לא פשוט בכלל... אני יודעת מה זה לרצות למות.. פתאום ניצב מול עינייך מסך שחור ואת לא רואה מעבר כלום .. אני זוכרת שלפעמים עוד לפני שבכלל הייתי מעיזה לעשות לעצמי משהו הייתי רק מפנטזת על המחשבה שאני מתה.. ותתפלאי לשמוע זה הרגיע אותי כי היה בתוכי כזה רעש שכבר לא הייתי מסוגלת לשמוע ואני לא אתפלא אם זה מה שקורה לך... סיימת עכשיו פרק בחיים .. את יוצאת לחיים חדשים. זה מפחיד .. תאמיני לי זה מפחיד כל אדם.. אני יודעת שהעוצמות משתנות מאחד לאחד אבל תכלס זה מפחיד כי את אף פעם לא יודעת מה יהיה כשההורים נכנסים לתמונה הם בד"כ לא מבינים או שהם מחליטים שהם המבינים הכי גדולים והם בדרך כלל טועים כי כולם רוצים לחשוב שזה מאחור...רק מדברים על זה וזה נגמר זהו אין מה לפחד יותר הסכנה חלפה .. בולשיט!!!! וזה קשה כי את בבית עדיין וזה עוד יותר קשה אם את בבית וכולם עיוורים .. זה היה המקרה שלי עד שיום אחד המורה שלי צעקה על אמא בלי בושה הורידה לי את החולצה והייתי כולי עצמות ואמא שלי באמת חטפה הלם.. איך היא לא ראתה.. איך.... יש דברים שלא רוצים לראות כי זה לאבד שליטה כל אחד מהצד שלו ואין מה לשפוט את זה .. וזה לא עובד ככה בהפרעות אכילה.. אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר ולמעשה תלוי בטיפול הזה שתתחילי ובכל הדרך הזאת והמסע שתהיי בהם כי זה יהיה מאוד משמעותי בהתפתחות שלך ובהבנות שלך כאחד אולי את לא מוכנה אולי זה מוקדם מידי להיכנס למסגרת טיפולית .. אולי את צריכה לחכות .. כי את לא בשלה וצריך לתת לזה את המקום כי לעשות דברים מלחץ זה לא מוביל בכל מקרה למקום טוב אולי את פשוט צריכה להיות בשקט ולהבין מה באמת קורה לך .. אולי יש אנשים היום שאת לא צריכה להיות איתם בקשר כי הם לא מועילים לך אולי את צריכה להתמקד רק במה שעושה לך טוב אם יש דבר כזה היום .. מה את אומרת ??. ואם בא לך למות פשוט תהיי שם אני יודעת שהמאבק בזה רק עושה יותר גרוע ואפילו מגשים את המטרה .. להיות שם מן הסתם יאפשר גם לוותר על זה .. ואני מניחה שזה אולי מה שקרה אתמול.. כל הדיבורים מאוד יפים.. אני מקווה שהברכות שלנו יעזרו.. אנחנו באמת דואגים לך .. המון אהבה וכשתרצי את יכולה לכתוב וגם להתקשר... יום טוב יקירה :-) הילה
אור..... אני מקווה שאת בסדר עכשייו.. לפחות יותר בסדר כי בסדר בסדר בטוח שלא קשה לך אני יודעת..!!! אני מסכימה עם מה שהילונת אמרה תחשבי על זה! כולנו פה דואגים לך!!!!! הלוואי ואת בסדר......תרגישי טוב!!! "מוות פתרון סופי לבעיה זמנית"....זמנית-->>שווה למות בשביל בעיה זמנית שאפשר לפתור.. לא לא שווה..יש לך עוד הרבה מה לראות ומה לעבור! אפילו שמאוד קשה לך עכשיו מאוד מאוד קשה..ואת לא רואה כלום עכשיו....תנסי לחשוב בהגיון..במצב הזה זה קשה אבל תנסי ותחשבי על מה שאת רוצה עוד לעשות ובשביל מה שווה לך לחיות... מעבר למסך הזה אני שולחת לך חיבוקים ונשיקות... ומליון ברכות... אוהבת המוןןן עד אינסוף לינוי!!! :-)
