:(

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

11/02/2005 | 17:22 | מאת: דניאלה

אני חושבת שזה הסוף שלי... נמאס לי מהכל נמאסססססססססססססססססססססססססססססס שבת שלום

11/02/2005 | 17:37 | מאת: לינוי

דניאלוששששששש זה לא הסוף זה רק ההתחלה..... של כול הדברים הטובים שיקרו לך!!!!!חכי חכי....... מה קרה ספריייייייי אני פה בשבילך שבת שלום אוהבת עד אין סוף... לינוי ועם בא לך אני במסנגר..... :-)

11/02/2005 | 18:10 | מאת: דניאלה

בובה לינוי מתוקה אני חושבת שההורים גילו אני מתה הוא אמר יום ראשון אני מתההההההההההההההה בא לי למותתתתתתתתת אני מפגרת כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אני אח"כ אכנס אני אפרט לך שם הכל דניאלה

13/02/2005 | 11:04 | מאת:

לרצות למות זה דבר חיובי רציתי לכתוב לך את זה כבר כמה פעמים ולא הייתי מפוקסת אם תהפכי את המוות מהסוף להתחלה תקבלי את המילה "תום" לרצות למות שווה לרצות להיות בתום לב .. וזה הולך ביחד תתפלאי לשמוע תנסי לחשוב בכוח את יכולה להגיע למקום הזה מבלי למות כי המוות לא באמת מסיים דברים כפי שהיית רוצה.. אפשר לסיים כאב בחיים .. אפשר להיות בשמחה בחיים אבל מה אני מבלבלת לך את המוח קשה לך עכשיו וזה כואב לך אני רק יכולה לומר לך שהשבוע מאוד רציתי למות .. אני יספר לך משהו שעבר עלי וזה היה קשקוש כי תכלס אני כבר לא רוצה למות כי שבוע שעבר התחיל רע ונגמר רע.. מפגשים מעצבנים אנשים מהעבר כל מיני זכרונות שהציפו אותי משהו הזוי לחלוטין אני מספרת לך את זה כדי להבין משהו ולא כדי להתבכיין לך כל מה שתכננתי לא יצא לפועל .. אתמול במוצש הייתי אמורה להתחיל קורס עם מי שהיה מורה שלי לפלמנקו לפני עשר שנים ושביקר בארץ לא אחת במסגרת הסטודיו שרקדתי בו בזמנו היה לי מאוד קשה להכין את עצמי ללכת לקורס אחרי כל מה שעברתי אבל החלטתי שאני לא יתן לעבר שלי לשלוט בי ולקראת אמצע השבוע החלטתי שאני הולכת וזה היה בשבילי מאוד משמעותי כי לא וויתרתי לפחד שלי אבל נעזוב את זה כי זה בכל מקרה לא רלוונטי ביום רביעי בלילה נפלתי על הברכיים אחרי דייט מסריח .. פשוט לא הייתי מפוקסת ולצורך הענין הייתי צריכה להסתמך על התחושות שלי כי היה ברור לי שזה לא זה זאת הפעם השלישית בחודשיים האלה והחמישית בחצי שנה האחרונה שנפלתי על הברכיים.. וכנראה לא סתם פשוט כשאני בחוסר מיקוד זה מה שקורה לי תמיד רק שהפעם הימנית שלי התנפחה ואני בקושי יכולה ללכת .. והצד השמאלי העליון גם כן לא זז.. בשביל זה גם לא כתבתי אז לרקוד לא הלכתי וזה תסכל אותי כי זה המקום היחידי בחיים שלי שאני מרגישה בו בבית ושהבית הזה אף פעם לא נמצא ואף פעם לא זורם כי הייעוד שלי או השד יודע מה לא קשור בתחום הזה ... תמיד עם הרבה מאבקים.. וזה מייאש במיוחד שהמהות שלי קשורה בבמה אז השבוע הזה ישב על הרבה תסכולים אחרים והכל התפוצץ ורציתי למות כי אני חשופה הרבה יותר אני גם לא לוקחת כדורים עכשיו אז ז'וק מבחינתי זה כמו לחשוב בטעות שהוא פיל למה אני מספרת לך את זה .. כי רציתי להיות בתום.. היה בי הרבה רעש ולא יכולתי להיות בשקט אני רוצה שתדעי שלרצות למות הביא אותי למקום שהבנתי הפעם גם בלב שאני צריכה להניח לדברים פשוט להניח ואפילו לוותר.. ברגע שעשיתי את זה.. הרבה לחץ ירד ממני והיום אני כבר הרבה יותר טוב.. וזה באמת קשור בלהוריד את הלחץ להבין שיש סדר נעלה לדברים.. ושכשרוצים למות קשור בזה שאנחנו לא מקבלים באמת את ההווייה שלנו .. אז אני שולחת לך המון חיזוקים וחיבוקים והמון המון אהבה את לא לבד מבחינתי ואם את צריכה משהו את יודעת שאת יכולה גם להתקשר שבוע טוב מקסימה.. :-) הילה

13/02/2005 | 13:47 | מאת: ד

אוהבת עד אין סוףףףףףףףףףףףףףףףףףף דניאלה