להילה המתוקה !!!!!!!!!!!!!!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי בנות מה שלומכן?? אני מקווה שהכל בסדר איתכן ואתן בשליטה אוהבת דניאלה אבל במכתב הזה רציתי להרחיב טיפה מצבי בזמן האחרון לא טוב אני לא בשליטה אני מרגישה חרא עם עצמי החלטתי שאני חייבת לצאת מזה בשבילי נמאס לי ירדתי בלימודים אני לא מפוקסת יותר המשפחה שלי מתפרקת האחיות והאחים שלי מתפרקים לי בידיים מכל המצב הזה אני יודעת ביום מן הימים אולי אנחנו נוכל לחזור למצבנו של "משפחה נורמלית" האם יש משפחה נורמלית כי לכולנו יש פאקים... אז החלטתי להתחיל לעלות בקלוריות בכל יום לעלות ב80 קלוריות (הידיד הוירטואלי שלי בזמן שהייתי בשפל והמחזור לא היה לי אז אמר לי לא מעניין אותי את חייבת לעלות ב80 קלוריות לפחות ואני אסכמתי כי היה לו שליטה עליי מרחוק אני יודעת זה נשמע אבסורד אבל זה קרה.. ולכן עליתי ב80 קלוריות) עקב העליה ב80 קלוריות עליתי במשקל לדעתי ואני מרגישה חרא יותר היה לי שבוע חרא... אמא שלי המצב שלה לא טוב היא עוד מעט מתחילה באיזה ניסוי תרופה חדשה אני פוחדת הכל באשמתי הכל באשמתי הכל בגללי היא במצב הזה בגללי היא היתה חצי יום בלי כדורים בגללי כי נולדתי היא חולה אני לא מאמינה הכל בגללי הכל באשמתי למה באתי לעולם בכלל היה מעדיף שאמא שלי לא היתה חולה ואני לא הייתי באה לעולם ואם לא הייתי באה לעולם לפחות לא הייתי במצב הזה ואם לא הייתי באה לעולם גם לא הייתי כותבת עכשיו את זה ! בכל יום מחדש אני מנסה להבין את עצמי איפה טעיתי מה קרה איך נתתי למחלה לשלוט בי -היא שולטת בי ואני לא שולטת במחלה הנוראית הזאת.. החלטתי להמשיך לכתוב מה אני מרגישה ולא כל היום אם אני הולכת לבית הספר אני חוזרת למיטה עד 9 בלילה ומ9 בלילה אני רואה טלויזיה ואז חוזרת לישון ... "סדר יום עמוס" אני חייבת להתחיל לקחת את עצמי בידיים אני לא מבינה איך השמנתי אני מפגרת כל כך! הילונת מתוקונת מה שלומך??? אז ככה מישהו אמר לי כתבי כל יום מה טוב ומה "רע".... דברים שאני מרוצה מעצמי: שאכלתי היום רק עגבניה מלפפון מרק וחצי תפוח עץ(אני אשלים אותו בערב) שיצאתי החוצה לשמש ולא כל היום במזגן להתייבש שפתחתי את המחשב לכתוב שדיברתי עם החברות שלי שאני לוקחת את עצמי בידיים ולא לחזור ל"בחור שלי"(הבן זונה שבגד בי עם איזו מלצרית) שאני לומדת שאני לא מקיאה שמה שאני רוצה לאכול אני אוכלת שאני לא מעצבנת את אמא שלי שאמא שלי לוקחת תרופות שהבדגים עולים עליי שאני לא לוקחת משלשלים שאני לא חותכת לי את הורידים שאני לא שותה שאני לא מעשנת(הפסקתי רק פה ושם סיגריה לא יותר) שלקחתי את עצמי בידיים שאני חייה (אני בטוחה יש עוד אבל אני לא אמשיך לפרט) הדברים שאני לא מרוצה מעצמי: שהפסקתי את הקשר עם הידיד הוירטואלי שאין איתי את ה"בחור שלי"(אני עדין אוהבת אותו ואני רוצה אותו) שאני לא בוטחת בעצמי שאני לא אוהבת את הגוף שלי שאני עדין בכל בוקר מקללת את עצמי ואומרת כמה אני שמנה מגעילה דוחה מפגרת מטוטמת חסרת שכל מפגרת פרה חזירה מטומטמצ איך השמנת מהיום את בצום! תמותי כבר שאני נותנת לאנשים להשפיע עליי שהרחקתי את כל החברים חברות משפחה ידידים כלום הרחקתי ממני בגלל המחלה שבכל יום אני אומרת לעצמי למה את חייה תמותי כבר שאני נותנת לאותו אדם להשפיע עליי כי אומר לי תמותי! שאני אשמה שגרמתי אני לאמא שלי להיות חולה בגללי אמא שלי חולה כי אני נולדתי עקב ההריון שלי אמא שלי במצב הזה הכל באשמתי למה אני חייב בכלל מפגרת תמותי כבר תמותי! שהפסקתי ללכת לדיאטנית- אני אחזור בקרוב רק שארגע קצת.. שלפעמים יש לי בולמוסים.... שאני קורעת את התמונות שלי... שאני לא אוכלת מה שאני צרכה לאוכל! שכל החיים שלי מסביב המחלה המגעילה הזאת הדוחה הזאת... לקיצור בכל יום אני מחליטה לרשום לעצמי ממה אני מרוצה וממה לא.... וכמובן מה אני מצפה מעצמי- כרגע אין לי אבל בקרוב אני אתחיל לצפות קצת מעצמי.. השיר של ריטה יום חדש פתח את עיניי... היום לא אשפוט, לא אשפוט דבר אצחק לפחות פעם אחת כשבטני מטלטלת ארקוד ללא סיבה, אשחרר ואחבק ואתן לאחר את מה שאני רוצה לקבל היום לא אשפוט, לא אשפוט אף אדם אצחק מלוא בטני ואחבק את עצמי לא נחות מאיש, לא נעלה על שום אדם הנתינה תחולל קבלה, כל מה שהולך גם שב ובא היום אולי אסלח לך, אסלח גם לעצמי על כל מה שהכאבנו אחד לשני היום אולי אוהב אותך, אוהב גם אותי בלי סוף ובלי חשש, היום יום חדש היום לא אשפוט, לא אשפוט דבר אצעק מראש ההר ולא אפחד משום אתגר עכשיו הזמן החשוב, טעם של לחם, וצבע של תות היום אהיה חופשיה אנשום הכי עמוק שאני, שאני יכולה היום אולי אסלח לך... היום אני לא אהיה קיצונית בשום דבר אפנק את עצמי אתמתח ואשתטה היום אשתה הרבה הרבה מים ואני רוצה היום לעשות ככה וככה וככה... ולכן אני לא אשפוט ואני לא אהיה קיצונית בשום דבר.... אני מבטיחה לעצמי שמהיום (כל יום אני אומרת) הכל יהיה שונה אני אקח את עצמי בידיים... אני אתחיל להיות נורמלית... ולינוי מתוקונת "אם תצחק לחיים הם יחזירו לך חיוך" ילדונת מה איתך?? געגעתי רצח... בנות כולן וכל מי ששכחתי אוהבת אותכן מאד שמרו על עצמכן וקחו הכל בקלות כי החיים הם מתנה... אני היום רואה את זה באור הזה שהחיים הם מתנה וקחו את זה ואל תהרסו את זה המחלה הרסה אותי נעשתי מילדה שמחה עם אושר לילדה דיכאונית ואני אף פעם לא הייתי ככה בדר"כ אני הייתי ילדה מאושרת הכל היה ורוד ואם לא היה ורוד הייתי עושה ממנו ורוד... מקווה שהכל יהיה טוב ואשתקם ולא אכנס בזמן הקרוב לאישפוז כי אני לא אתמודד עם זה העליה ב קלוריות 80 זה אמור להיות גם שלא אכנס לאישפוז אבל השמנתי מזה ונמאס לי מזה מאד.. אוהבת אותכן מאד דניאלה נשיקות וחיבוקים. :)
מאמי גם אני התגעגעתי.. אבל כרגע אני על הפנים..אז אני לא יכתוב הרבה.. רק רציתי להגיד דבר ראשון שניסיתי לפתוח מסנג'ר רק בשבילך... אבל זה לא הלך... ודבר שני שמשהו היה מאוד שונה הפעם במכתב שלך.. איך שפתחתי את זה ראיתי משהו שונה אולי אני מדמינת אבל הוא כאילו היה נראה מואר יותר או משהו... לא יודעת זה היה מוזר.. אחר כך שמתי לב שהמילים קצת השתנו ... נראה שהתקדמת קצת.. אני מנסה לצאת תאמיני לי בדיוק כמוך.. למרות שאני במצב לדעתי קל הרבה יותר משלך ויש ימים כמו היום שהם פשוט גהנום ותכננתי לעשות כל כך הרבה היום ובסוף אני פה מול המחשב מ-12 לא זזה.. רוצה להרוג את עצמי אבל לא ממש רוצה למות.. אוףףףףףףףףףףף רק שיגמר כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ילדונת מתוקונתתתתתתתתת געגעתי אלייך רצחחחחחחחח טוב אז ככה הייתי חייבת את זה לעצמי הייתי ב3 שבועות האחרונות בצורה לא טובה בכלל-ולא טובה זה דאון דאון! כמעט ההורים הכניסו אותי לאישפוז כמעט התחלתי שוב לחתוך ורוידים לשתות לעשן אפילו רציתי להתמסטל לפאן כי הייתי במצב גרוע! אבל הייתי חייבת את זה לעצמי אז בכל דבר שיש לי אני מנסה לראות את האור אני ניסיתי לעלות בקלוריות.. השמנתי! אבל אחזור למצב הקיים אני אפסיק להיות קיצונית.... אני אקח את האתגר שהוא החיים אני אלחם על החיים שלי ולא אתן למחלה לשלוט בי! מקווה שאת תעשי זאת גם אימי הפסיקה לחצי יום לקחת תרופות (אם היא לא תקח יומיים היא מתה) אימי עשתה לי את הסנקציה הזאת כי לא אכלתי אני עזבתי את כל מי שאהבתי את כל מי שהיה לי אכפת ממנו עזבתי אותו-כל מי שרצה לעזור לי! ילדונת את מעשנת?? אוח אני בגמילה מקווה להצליח! ורגעעעע אז אין לך מסנגר?? אוף תנסי ואם לא מקסימום אני אכתוב לך במייל...למרות שזה לא אותו דבר... ילדונת געגעתי אלייך מאד הדאגת אותי קצת.. חשבתי עלייך בכל מצב שהייתי ואגב- הייתי ב3 השבועות האחרונות חצי לא בבית הספר ואם הייתי שעה 12 כבר הייתי בבית חזרתי לישון... קמתי ב9 בלילה ואז קצת TV ואז שוב לישון אז ב3 שבועות האחרונים הייתי במיטה רוב הזמן... בצורה מאוזנת.. לא עזר לי כלום חוץ מזה דרך זה הבנתי שאני חייבת לעזור לעצמי מקווה שתעשי כמוני אוהבת אותך עד אין סוף דניאלה. מתוקונת מה איתך?? חחחחחח קראתי על זה שחשבו שאת לסבית הצחיק אותי... חברות יכולות להיות כאלה ביציות... מי כמוני יודעת... בגלל "חברה טובה" שלי כולם חושבים שיש לי הפרעות אכילה אני לא רוצה שאף אחד ידע מה היא נדחפת לחיים שלי ומתוקה גם גברים מגעילים.. שונאת גברים עכשיו.... דניאלוש אוהבת עד אין סוף חיבוקים ונשיקות
ילדונת שליייייייייייייייי........ ספרי מה קרה..... מי כמוך יודעת שזה עוזר!!!!! אנחנו כאן בשביל תמיד!!!! אוהבת עד אין סוף לינוי!!!! ואת צודקת דניאלה באמת כתבה את מה שכתבה בצורה שונה..... היא מתקדמת...... היא מצאה טיפה של אור.... ועם את אומרת שאת במצב טוב יותר את יכולה רק תחליטי לעשות עם זה משהוו! אוהבת אותך המוןןןןןןןןןן לינוי! נשיקות חיבוקים ומליון חיזוקים! :-)
דניאלוששששששששששששששש אהובתייייייייייייייייייייי אני מאשורת שאת כאןןן!!!! סוף סוף אני רואה שאת כן רוצה לא שחשבתי אחרת!!! אני יודעת שאת רוצה..... וזה מה שיקרה לך.... את תנסי.....ותראי שזה לא כולכך מפחיד כמו שחשבת... בדרך יהיו עליות וירידות ככה זה......... כדאי לצאת מזה צריך לרצות ואחרי שרוצים להעיז לנסות......בלי פחד!!!!!! אני שמחה בשביל בובה!!!!!!!!!!!! כיף לי מאודדדד לשמוע את מה שאת אומרת..... עכשיו התחיבנו להסכם....חחחחח אוהבת אותך המוןןןןןן המוןןןןןןןןןןן המוןןןןןןן לינוי! "תחייך והעולם יחיך לך"......את למדת אותי את זה אני יזכור........חחחחח לובבבבבבב יווווווווווו! נשיקות וחיבוקיםםםםם....ומיליון חיזוקים!!!!.... תזכרי את ההסכם אני זוכרת!!!.... לינוי!!!!
אז ככה איך שתקראו מה אני כותבת תגידו לי אה אבל לא ענית .. אז ככה קורה משהו מאוד מוזר במחלה הזאת יש בה הרבה קצוות וכמה שזה ישמע מטורף כל הדרך הזאת שתיארת דניאלה ... עצם זה שאת בכלל מצליחה למקד כמה דברים שנתפסים אצלך כטובים על הנייר זה ניצחון ... מה יהיה הלאה זה הכל עניין של תהליך.. את מאשימה את עצמך הרבה זה בכלל משהו שאני פוגשת הרבה אצל הבנות אני חושבת שזה אולי הדבר המהותי שאת חייבת להתמקד בו... אשמה בגלל אמא.. את חייבת להבין באיזשהו תא שכלי שלכולם יש עצמי נפרד ושלכולם יש איזשהו חלק בכל מה שקורה להם וזה לא בהכרח קשור אלייך על אף שאת מאוד מתעקשת לחשוב כך.. אני כן רואה שינוי על אף שמאוד קשה לך עדיין ניסחת את עצמך אחרת וזה הישג שלך זה אומר שכן קורים לך דברים מאוד חזקים... אני עדיין חושבת שיש דברים מהותיים שיהיה עלייך יום אחד לעבד בטיפול ואני מקווה שאת תעניקי את זה לעצמך כי זה באמת יעזור לך אני יכולה לשלוח לך את אהבתי... אני מרגישה את הקושי שלך אבל אני יודעת שיום אחד את ועוד הרבה אחרות יוכלו לפלס את הדרך החוצה ... בקשר למה שאמרתי שזה תהליך.. זה קשור בהכל.. בתהליך הזה יום אחד את יכולה להרוג את עצמך יום אחר את שונאת את עצמך .. עוד יום שאת מאשימה את עצמך ויום שאת פשוט אוהבת את עצמך.. וזה כרגע לבינתיים בלגאן אחד גדול עד שיום אחד את תמצאי את האיזון ... וזה יקרה!!!!!! המון אהבה יקירה שלי שיהיה לך יום נפלא :-) הילה
