רעב או סתם חזירות

אנשים "נורמלים" שרעבים אוכלים - ארוחות מסודרות ומדי פעם חוטפים משהו טעים. האם קורה לכם שאתם ממש לא רעבים אבל קבעתם עם חברים לשבת איפשהו והם רעבים ואתם אומרים שאתם רעבים כדי שלא יחשבו שאתם חזירים.... ואתם אוכלים איתם רק בגלל הצורך להכניס משהו לפה אפילו אם זה המבורגר ואח"כ שמגיעים הבייתה ויש דברים טובים אז גם אוכלים מעצבים או לא משנה ממה ומרוב שרוצים להפסיק ולרזות אומרים שלא נורא עוד קצת ועוד קצת ובא כבר הגועל. זה קורה רק לי או שזה סיפור מוכר ?

מתוקונת זה מוכר גם לי אבל אצלי זה אחרת... כל אחד\אחת והסיפור שלו\שלה חיזוק דניאלה תמשיכי לכתוב זה עוזר... מתוקה אם תצחקי לחיים הם יחזירו לך לחיוך והחיים הם מתנה השאלה מה את רוצה לעשות עם זה... ותקשיבי ללב שלך הוא יודע מה את רוצה כמו השיר...Roxette--Listen To Your Heart דניאלה.

תודה לך על העצה. אבל הלב שלי מזמן לא יודע מה הוא רוצה הוא לא עובד אני מרגישה כמו עצם דומם בלי לב ובלי נשמה - ככה שהלב לא יודע מה הוא רוצה אני על מצב אוטומט.

ומה שהכי מכוער בו הוא שאף אחד לא עושה לנו את זה... אף אחד לא גורם לנו להרגיש ככה.. זה הכל אנחנו עושות לעצמנו!! הכל.. כל הפגיעה והשנאה והדווקא.. אנחנו האויב הכי גדול של עצמנו... ומי יציל אותנו מעצמנו? כן כן ... את מנחשת נכון.. -רק עצמנו! אז את יודעת מה את צריכה לעשות.. מה יכול לעצור את זה.. ומה יגרום לך להפסיק לחיות ככה.. תעשי משהו!! עכשיו!! ברגע זה!! נו...! אני מחכה....!!!

אני דווקא אוהבת דובים.. הם הרבה יותר רכים.. טוב ..בואי נחזור לעניינינו ללא ספק מה שאני מרגישה ביחס למה שאת מתארת זה בעיקר אי נוחות מהנוכחות שלך אולי חוסר ביטחון מאוד גדול במי שאת .. ואז המפלט באוכל בעוד שמשהו אחר היה הולך אולי לסמים או להתמכרויות אחרות .. זה החלק החלש שלנו אלה הם דברים שלכשתטפלי בהם יתמתנו באופן ניכר במישורים של מה שסיפרת ברמה התנהגותית עם האוכל.. מה לעשות?... אני חושבת שיש היום באמת הרבה סדנאות של גיבוש עצמי והכרת העצמי שיכולות מאוד להתאים לך .. את יכולה לחפש לפי מה שנראה לך ולהתנסות .. את יכולה להגיד לי מה את אוהבת ואני יפנה אותך .. זה חשוב כי זה יסייע לך רבות בבנייה שלך את עצמך ... אני כן חושבת שמעל ייעוץ תזונתי את חייבת מפגשי שיחות עם פסיכולוג כי חוסר הביטחון שלך נובע ממשהו עמוק.. שיהיה עלייך להכיר ולתת לו מקום גלוי על מנת שתוכלי להפסיק לברוח למקום של האוכל.. לרצות לאוכל שווה לרצות לחיות כשיוצאים מאיזון לשני הכיוונים לא משנה מה זה קשור מאוד בתפיסה של החיים ובחיבור הרגשות וביכולת שלך להכיל ואולי מעל הכל בתחשות ההגנה שאת מאוד זקוקה לה ושבאופן מושלה את משיגה דרך האוכל ... אם היית מרגישה בטוחה בעצמך לא היית מרגישה צורך לאכול כל הזמן כי יש לי תחושה שאת עושה דווקא .. כדי להעניש מישהו?.. אולי .. תבדקי את זה.. ונראה לי שזה זה .. אל תשכחי שאת מענישה את עצמך ולא מישהו אחר.. שוב השיטה שכל הזמן מדברים עליה פה קינסיולוגיה מוח אחד יכולה לסייע לך רבות בשינוי גישה ובכלל בחיזוק שלך את עצמך .. תחפשי פה את ההודעות של עדי מטפלת בקינסיולוגיה ותפני אליה היא יכולה לסייע לך הרבה מאוד... וגם להסביר לך מה זה אני לא מרחיבה כי דרוש להתנסות בזה .. אבל היא מטפלת בזה ואני חשובת שזה יהיה יותר ענייני מאשר שאני יסביר לך.. אני רק יכולה לומר לך שאני טופלתי בזה ואני במצב נפלא בעקבות זה ובלי שום קשר אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולהיעזר... המון אהבה :-) הילה