די !!!

די!! עכשיו אני שבורה לרסיסים!! עכשיו כבר אין לי מה להפסיד!! עכשיו!!! אלוהים! תענה לי - מה עשיתי לך? מה עשיתי לך? מה???!!! על איזה חטאים אני צריכה לכפר בחיים המסריחים האלה??? של מי? שלי בטוח לא! מעולם לא עשיתי דבר כה רע שמגיע לי הגיהינום הזה! תענה לי, עכשיו!! למה הרסת לי הכל דבר אחרי דבר חלק אחרי חלק פרה-פרה השפלת אותי מול כולם!! מול כולם!! השארת אותי בלי כלום! כלום!!! זה השכר והעונש שלך? זה הצדק? אם היה לי את הכלי הבטוח ההוא הייתי עושה את זה עכשיו! עכשיו!!! אם ממילא מחכה לי גיהנום של מעלה למה לי להמשיך עם גיהנום של מטה... נמאס לי. נ.ב. אני מבקשת סליחה...

אלינור מתוקה אני בטוחה שאת לא עשית כלום קראתי את המכתב שלך אולי 5 פעמים וחשבתי האם להגיב על זה... ויש לי מה להגיב לך אני כבר לא מאמינה באלוהים -כי אם היה אלוהים הוא היה מוציא אותי מהבוץ.. וכלן קראתי את מה שכתבת ושמחתי כי יש לך את הרוח הדתית.. אני בבולמוס אוכלת הכלללללללל בשר חלב הכל! לא מעניין אותי רק לדחוף אוכל.. בבית אצלנו הכל כשר.. אימי ראתה את זה והחליקה אין לה מה להגיד לי "אל תאכלי" טוב לא אוכל אני מתה לא לאכול.. מתוקה שמרי על עצמך אוהבת דניאלה בת כמה את?? נ.ב-על מה סליחה?? לא הבנתי על מה את מבקשת סליחה?? עשית משו רע?? שאת צרכה לבקש?? ואם את חושבת שכן לדעתי לא! כי את לא עשית שום טעות -חוצ!!!-חוצ שנתת למחלה לשלוט בך ולא את בא... אלינורי אני יודעת זה קשה אבל אני מאמינה עם קצת כוח תצאי מזה.. אני לא האדם שיכול לתת לך דוגמאות.. כי אחיות והאחים שלי חולים בזה והם לא יצאו מזה עדין... אבל הדוגמא הקלאסית זאת הילונת-קחי ממנה דוגמא.... ואני שמחה שיש לך את הרוחניות הדתיתי בנפשך... כי אצלי אין אלוהים ואם היה לא היה נותן לי לרדת לתחתית ולבכות ולהיות חסר אונים ולהיות מקרה אבוד אוהבת דניאלה שמרי על עצמך ושבת שלום..!

אני לא דתית, אבל תמיד האמנתי באלוהים. ועכשיו - אדרבא, ברור לי שיש יד מכוונת, כי כל הדברים שקרו לי חורגים מכל חוקי הסטטיסטיקה, מבינה? אלוהים לא רק מוציא מהבוץ, אלא גם מכניס אליו. למה?? ככה!! אני צריכה לאכול את החרא ולשתוק. ולגבייך - למה את חושבת שאת מקרה אבוד? כי כל המשפחה שלך חולה? אז מה?! אז זה אומר שאת חייבת להיות חולה?! לא!!! אם את רוצה לחיות - הושיטי יד לכל עזרה אפשרית, ואל תבטלי שום דבר מראש. וזה תלוי רק בך. אני כבר לא רוצה כלום ! אלינור.

מה קורה אלינור? אני ממש נבהלתי כשקראתי את מה שכתבת, נדמה שאת אכן עוברת סיוט! אבל בתור אחת שסובלת פחות או יותר כמוך, אני באמת חושבת שיש תקווה ושהחיים שלנו מאוד יקרים, אסור לנו לחשוב עליהם כעל דבר שמובן מאליו... זכרי זאת... בסופו של דבר נתגבר על כל המכשולים, אני גם יכולה לתת לך דוגמה לכך- הילה! תראי אילו כוחות יש לה, היא פשוט מושא הערצה בעיני! גם לאחר שנים רבות של סבל היא הצליחה להתגבר על הכל ואפילו מפנה את זמנה לעזור לנו... דברים לוקחים זמן, אך רק אם תיתני לעצמך צ'אנס! ולא עשית שום דבר רע שבגללו את סובלת ככה... אף אחת מאיתנו לא אשמה בכך... כמו שיש עוד המון אנשים חפים מפשע, שחולים במחלות שונות וקשות, אך מצליחים לגבור עליהן! גם אנחנו בסוף נצליח, רק אם נחשוב חיובי, גם כשנראה שהכל מתמוטט לנו מתחת לרגליים והדבר היחיד שנותר לעשות הוא להישאב לבור שמתחתינו... אך לא! אנחנו נהיה חזקות ולא רק שלא נישאב פנימה אלא גם ננתר מעל הבור הזה, נמשיך קדימה! אני יודעת שאת מרגישה רע, אני ממש מזדהה עם הכאב שלך, אך אין שום הצדקה לגזול מעצמך את חייך, כי חיים רק פעם אחת! וגם אם החיים נראים כרגע כמו גיהנום, תמיד בסוף מחכה גן עדן(והכוונה היא לא לזה שלמעלה!)... יש תקווה! תמיד יש אור בקצה המנהרה... אל תישברי, תהיי חזקה, אני כאן איתך, ואני לא אתן לך להישבר! כולנו כאן לצידך, את לא לבד... ואם את מרגישה צורך להתבטא, אהיה לך לאוזן קשבת, מבטיחה... ביי בינתיים, רונה.

והוא אוהב אתכן כל כך !!!! אבל ... טועים בחיים ולפעמים הטעות מכוונת לכך שנלמד משהו חשוב.. ולפעמים הדרך הזאת מאוד מפותלת.. אבל זה לא אומר שום דבר על אהבת אל זה אומר שיש כאן משהו מאוד חשוב ללמוד. ועד שלא תלמדו אותו ואני מניחה שאתן כבר עכשיו לומדות אותו כך ייטב עמכן עולמכן... יש פה גם הרבה אלמנט של וויתור מי שאמרה די ראשונה זאת אלינור אבל המסר הזה הוא לכולכן.. חוץ מזה אלינור מחכה לך אימייל ממני על כל שאלותייך המון אהבה שבוע טוב :-)

תודה שהגבת. נכון - אני במצב רע , וכבר הרבה זמן. העצבים שלי מרוטים ושחוקים לגמרי, וכך אני חיה יום אחרי יום, בלי תקווה, בלי חזון, בלי כלום... כמה אפשר להמשיך כך? ולשם מה?! אנחנו כולנו נזרקים לחיים האלה ונדרשים לחיות אותם ויהי מה. כל הזמן אנחנו מחפשים משמעות לדברים, פשוט כי אנחנו לא מבינים כלום! אז אנחנו מחפשים בכוח במה להיאחז כדי שנוכל המשיך הלאה, אנחנו משתמשים בדימויים ובדמיון כדי להרגיע את עצמנו, אבל הדמיון שלי כבר לא לרשותי... הוא משרת בלילות סיוטים וחלומות רעים וכך כל בוקר אני מתעוררת עם עצב גדול ותחושה כבדה ורעה... אז שלא יבואו ויגידו לי שיש בזה משהו טוב שעוד פעם אבין מהו, כי אין בזה שום דבר טוב! ולגבייך - הבנתי שאת מתחילה טיפול. כל הכבוד לך ! שתפי אותנו אם יתחשק לך. אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב ! אלינור.