סופשבוע רגוע..
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היה לי יומיים חבל על הזמן מיוחמישי החלטתי אחרי חפירות ארכיאולוגיות שעשיתי לעצמי ובדקתי כל דבר מכל הכיוונים והחלטתי מה לעשות עם עצמי ומיומשישי קמתי והיתה בי פשוט רוח אחרת הלכתי לעבודה והרגשתי פשוט משהו שונה באויר . כשחזרתי הלכתי ישר לחדר כמו תמיד אבל אז אמא שלי אמרה לי לדבר עם אחותי כי אנחנו בכאסח ואבא שלי ירד עליה ממש והיא היתה ממש עצובה (שמעתי תריב שלהם והייתי בשוק זה בד"כ אני והוא שרבים ככה הם לא רבים כמעט בכלל ובטח לא ברמה כזו ופשוט יכולתי לשים את עצמי במקומה וזה היה מסתדר בול) בקיצור דיברתי איתה , סיימתי תנתק שלנו במלא הייתי צריכה ךשאול משהו אבל מה שהיה יותר מוזר זה שהכנתי לי משהו לאכול ואז בד"כ אני הולכת לחדר ולא יושבת עם ההורים שלי כי זה תוך שניה הופך לירידות עליי ומשום מה נעצרתי לא היה בא לי להיות לבד בחדר אז ישבתי מולם הם אכלו וקראתי להם משהו מאיזה ספר שידעתי שאין בו כלום שיכול להוביל להטפה עליי.. ועבר בסדר בקיצור שישיבת שזה סוף שבוע! בלי לבלוס ובלי להקיא ויותר מזה שאכלתי! בוא נאמר שיומיים בלי לבלוס ולהקיא עברו כמה שבועות מאז שזה קרה.. אבל גם כשזה קרה זה היה כי לא אכלתי כלום\כמעט כלום.. והפעם ממש אכלתי ! וכמו שצריך!! וזהו זה מאוד משמח וזה גם מאוד הכרחי מבחינתי
עוד פעם ועוד פעם..זה ניצחון.. שימי לב איך את מקשרת את מה שקורה בסביבה לכיוון מה עשיתי עם האוכל..אלמלא היית במקום אחותך והירידות עלייך האם היית אוכלת בחדר ומקיאה? או בכלל לא אוכלת? לימדי מהניצחון זה הישג חשוב להבין מה קרה כאן! אכלתי כי הרגשתי טוב עם עצמי ובסביבה שאף אחד לא העמיד אותי באור האדום? תהיי כנה עם עצמך ותלמדי מכך..את האמת מה מוביל אותך למצבים הבלתי נשלטים וכך תעלי על גל ההצלחה..תאמיני לי כל יום כזה הוא ווי ענקי בדרך לנצח!! אבל אח"כ תסיקי ותלמדי מה היה שם שקשור לאוכל ולמה קישרתי בין השניים..זה שאכלתי בסדר מעולה וזה שלא ישבתי לאכול בהסתר מעולה אבל איך זה מתקשר לסיטואציה.. ואם זה לא..אז מעולה.. בהצלחה אהובה..איתך שמחה מכל הלב.. דינדין
אבל אין לזה שום קשר! ז"א כן גם אם אני הייתי שם עדיין אני חושבת שהייתי עושה את מה שתכננתי כי זה היה חזק מזה וכי באמת שהרגשתי פשוט מיומחמישי בלילה שחשבתי וניתחתי את הכל 8 שעות בעבודה ובכלל זה שתכננתי מראש לאכול שהגעתי לסוף הדרך מבחינה מסויימת כאילו כמו לפני המוות שכל החיים עובדרים לפנייך אני אגיד לך מה כן קשור בעיני זה שבאתי וישבתי איתם ולא הלכתי לחדר כי זה הרגשתי שחרור מסויים. מהבוקר הרגשתי שונה אני אתקשה להסביר במילים, פשוט כאילו הכל התהפך לי בחשיבה וזה פשוט נהיה שהתהפכה לי החשיבה לא רק בקשר לאוכל אלא בכלל החשיבה על עצמי ועל החיים ואיך אני רואה את הכל. כאילו מישהו בא ונקיה לי אבק ופתח חלונות, ואני בכלל לא שמתי לב שצריך עד עכשיו, מה שאני מנסה להגיד זה שאיך שהחלטתי להשתנות עם האוכל השפיע על איך ששיניתי קצת תיחס שלי לסביבה ולא להפך. פתאום גרמת לי להבין משהו שאני תמיד אוכלת לא לידם גם אם זה לא בולמוס גם אם זה סתם משהו סלט נגיד כי פשוט הם מבקרים הכל המשפחה שלי ביקורתית להפליא ואני יודעת שאיך שאני אעבור עם סלט ישר אבא שלי "הא את רואה היא עושה דיאטה".. וזה אגב לא רק עלי.. בשבילו כל מי שמכניס גזר לפה הוא בדיאטה אני זוכרת שפעם היינו בארוחת ערב בפנימיה של אחותי ולא הייתי רעבה אז סתם אכלתי מעדן והוא אמר לי "למה את גורמת לעצמך כזה סבל למה את מרעיבה את עצמך ככה" חח קולטת???? ולפני זה אכלנו ארוחת צהריים בבית!!! בגלל זה כל כך הרבה פעמים היה לי בולמוס רק כי אכלתי בגללם ולא רציתי ולא הייתי רעבה אבל אני תמיד כל כך מפחדת שהם ישימו לב שאני לא אוכלת או עושה דיאטה או אפילו שומרת זה כאילו כלום לא טוב להם גם אם אני אוכלת יותר מדי גם אם נורמאלי וגם אם אוכלת "נכון".. אי אפשר לנצח איתם בכל מקרה אני אצא לא בסדר בגלל זה אני מצאתי את עצמי משקרת ביום שישי למשל כי ידעתי שאני לא אוכל לאכול ארוחת צהריים וגם ערב.. בלי להקיא זה כרגע הגזמה פראית בשבילי .. אז אמרתי לאמא שלי שהכנתי סנדביצ'ים לעבודה למרות שלא אבל אם אני אגיד לה שמעי אכלתי פריכיות נגיד ואיזה 2 תפוחים ובערב אני אוכל זה לא יהיה מקובל ואני אפילו לא אנסה אז אני לא רוצה תסימפטומים של המחלה הזו ובגלל זה אני לא רוצה לשקר אבל אין לפעמים את חייבת איתם, הם לא מנסים להבין הרי אמא שלי יודעת שיש לי ה"א ויודעת על כל הבליסות וההקאות שלי ולפעמים היא מתחילה לשגע אותי שאני אוכל איזה עוגה ואני מסתכלת עליה המומה בקטע של "מה את רצינית כאילו???.. שאת משגעת אותי על זה עכשיו..? כאילו מילא לא ידעת.. מה חשבת שאני אוכל עוגה ואחרי זה ישיר איתך שירי שבת בכיף? קיצר הם לא עוזרים אבל הם לא יבינו מה צריך לעשות ואני לא אגיד להם בינתיים אני אסתדר לבד.. אתמול משל לא הייתי צריכה לןשקר בקשר לכלום ופשוט אכלתי איתם א.צהריים וגם היום ברוך ה' אכלתי ולא בלסתי ולא הקאתי וסליחה שאני חוזרת על המילים האלה "בלסתי הקאתי" גם אותי זה מגעיל אבל אין ברירה .. אני מרגישה שונה מאוד לגבי הכל אני אומרת לך אף פעם לא הרגשתי ככה! כאילו רק עכשיו אני מבינה איך הכל היה צריך להיות ואיך הייתי אמורה לחיות ואיך להרגיש.. לילטוב נשמההה