הילה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

19/01/2005 | 18:41 | מאת: ש.איילון

אני מקווה שאצלך הכל בסדר. כן, אמא שלי בחו"ל,אני שבועיים עכשיו לבד וגם אם היא בארץ אני רוב הזמן לבד. כל כך נמאס לי.... נמאס לי אני רצינית.... אני לא ישנה בלילות...רק אוכלת ומקיאה.... אתמול לא הצלחתי להקיא כמעט כלום ולא ידעתי מה לעשות מרוב הלחץ...חתכתי את עצמי ברגליים... נמאס לי הילה נמאס לי....אני באמת רוצה למות... אני עכשיו חייבת לבוא לביה"ס כל יום כל יום....אני לא מסוגלת יותר...זה מכניס אותי לדיכאונות....אני מוצאת את עצמי יושבת בשירותים ובוכה....למען האמת גם להישאר בבית מדכא אותי, וגם חברות מדכאות אותי, משפחה מדכאת אותי והלבד מדכא אותי.... אין לי אור בקצה המנהרה.... אני רוצה ללכת מפה...מהעולם... אף אחד לא רואה לא שומע ולא מקשיב.....אני לבד.... נמאס לי להיות שמנה....אני רוצה להיות רזה....זה כל מה שביקשתי.... ובניגוד לכל מישהי אחרת שחולה במחלה, אני באמת באמת מאושרת בחלקי כשאני רזה.... באמת, זאת עובדה. מצב הרוח שלי משתנה לפי מצב המשקל שלי... ועכשיו עליתי ועכשיו רע... תמיד רע....

לקריאה נוספת והעמקה
19/01/2005 | 20:30 | מאת:

אוף איזה ייאוש... מה אם את פשוט תעזבי את כל התחושות ותתמקדי בלימודים? .. אולי ההתמקדות בלימודים תעשה לך טוב.. קצת תסית אותך מהכל.... זה מאוד קשה .. אני מרגישה שכל מה שאני יגיד מיותר.. אבל את יכולה .. את מספיק חזקה.. ובקשר לרזון.. כשלא תמנעי מהגוף שלך את תרזי.. נשמע דפוק אני יודעת .. אבל זה ככה.. אם תרשי לעצמך לאכול... המטבוליזם שלך יתחיל לעבוד.. והגוף יתחיל להתאזן.. אני חושבת שיהיה לך טוב אם תתרכזי בלימודים.. ונראה מה יהיה עוד חודשיים .. אני מציעה לך לשקול ברצינות טיפול... ואל תאמרי נואש.. כל פעם שהגל הזה מגיע את רק מעצימה את זה.. פשוט תראי טלויזיה.. תצאי .. אל תתמקדי יותר מידי במה שעושה לך רע כי זה יגדל אבל יחד עם זאת אל תתכחשי לרגשות שלך ולתחושות שלך. כי גם להם יש מקום לא מבוטל ולפני שתוכלי להתנקות מהתחושות הקשות את חייבת לראות כל אחד מהן בנפרד.. אני חושבת שאת צריכה לקבל החלטה.. אף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומך.. את חייבת לקבל החלטה .. אני מוכנה לקבל שזה עניין של זמן ומוכנות אבל בפועל זה מה שיוציא אותך מכל המערבולת הזאת.. תחשבי על זה.. ותבדקי את האפשרויות שלך נכון לעכשיו.. מה את יכולה לעשות בגבול מה שאפשר.. אני בטוחה שיש מוצא.. את צריכה פשוט לראות את זה .. זה אולי לא הרבה אבל זה גם משהו.. תעשי רשימה של הדברים שאת כן יכולה לעשות ושכן יגרמו לך להרגיש יותר טוב.. את חייבת אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת למענך.. אני רק יכולה ללוות אותך .. את תהיי חייבת להחליט אני מחזקת אותך.. את לא לבד.. אולי ביחד אפשר לבדוק היכן שמקום מגורייך שוכן אפשרות לטיפול .. תחשבי על זה בכובד ראש.. המון אהבה ושיהיה ערב נעים.. :-)