בן עם בעיה אנורקסית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
יש לי בן בן 17 וחצי אנורקסי.במשך 4 חודשים ירד 20 ק"ג,מסרב לקבל טיפול פסיכולוגי וסירב להתאשפז באישפוז יום.אוכל מעט מאוד לרוב גבינות. תוצאות הבדיקות שלו מראות על אנמיה, מעבר לזה בשאר הבדיקות התוצאות פחות או יותר בסדר. הומלץ על אשפוז כפוי. ופקידת הסעד התייעצה ונאמר לה שלא מאשפזים עם תוצאות בדיקות כשלו שהם יחסית טובות חוץ מהאנמיה. ורופאה פנימית אומרת שכן לאשפז גם לחץ הדם שלו נמוך. הוא מסרב לקבל כל טיפול ולא משתף פעולה. אני ממש לא יודעת מה לעשות האם אישפוז כפוי רצוי, אני חוששת מכך במיוחד, האם בי"ח חולים פסיכיארטרי מתאים במקרה כזה ומבקשת לקבל עיצה בדחיפות בתודה
ליאורה ערב טוב, אני מאוד מבינה את הדאגה נוכח הירידה במשקל ודפוסי האכילה המצומצמים. איני מכירה מספיק את מצבו כדי להביע דעה אם לאשפז בכפייה או לא. עם זאת רציתי להמליץ על אשפוז במחלקה המתמחה בהפרעות אכילה ולא בסתם מחלקה פסיכיאטרית. ישנן מספר מרפאות כאלה לקטינים ברחבי הארץ. חשוב שהטיפול יהיה ממוקד בהפרעות האכילה, ע"י אנשי מקצוע המתמחים בתחום (תל השומר, הדסה, שניידר, אסף הרופא, זיו). מלבד מסגרות של אשפוז מלא יש מסגרות שמאפשרות אשפוז יום או טיפול מרפאתי בלבד- אולי שווה לנסות. אני מאוד בעד שיתוף ותמיכה. אם תצליחי להוביל אותו לידי הבנה שהוא זקוק לטיפול - הטיפול יהיה הרבה יותר אפקטיבי. במקרה כזה, אולי אפשר יהיה להסתפק בטיפול מרפאתי ללא אשפוז.אם תרצי - אוכל לספר לך על מקומות הטיפול השונים בהתאם לאזור מגוריכם (צפון/דרום/מרכז). הדילמה אם לכפות טיפול היא מאוד מורכבת. מצד אחד, הורה ירצה לעשות הכל כדי לסייע לבנו. מצד שני תמיד קיים חשש לעשות משהו בניגוד לרצונו. התשובה לשאלה הזו אף פעם לא חד משמעית והיא מאוד תלויית מצב. לעיתים אשפוז (או עצם הכוונה לאשפז) מצליחים "לנער" את החולה ולעזור. לעיתים הדבר יוצר אנטגוניזם, מה גם שבמסגרות כאלה עשויה להיות גם למידה שלילית והדבקה בסימפטומים. יש טיעונים רבים לכאן ולכאן. עם זאת - אין ספק לגבי דבר אחד - כדאי מאוד להגיע לטיפול. טיפול בשלבים הראשונים של המחלה (עד שנה) מגדיל באופן ניכר את סיכויי ההחלמה. בהצלחה. ואת מוזמנת כמובן להמשיך לשתף ולהתייעץ. אני מניחה שבקרוב גם אורלי תענה ותשתף מניסיונה האישי כאמא לבת שחלתה באנורקסיה...
ליאורה יקרה אני מבינה שאת נמצאת במצוקה נוראית נוכח בנך שלנגד עיניך מזיק לעצמו בגלל חוסר תזונה הייתי ממליצה שאם הבדיקות עדיין מאוזנות לנסות אולי לדבר איתו ללכת אולי למישהו בתחום באופן פרטי ולאו דווקא למהר לאשפוז כפוי כי לפעמים האשפוז הכפוי גורם לאנטי כפי שחברתי לפורום ציינה וכן שם יכול להיות לו בית ספר נהדר ואם הוא כל כך נגד הוא ילמד עוד דברים ומן הסתם לא ישתף פעולה גם סתם ולכן עצתי היא אולי לפנות למישהו פרטי ולנסות להסביר לו שינסה אולי יעזרו לו לפתור בעיות שהוא מתמודד איתם לא להזכיר את נושא האוכל כי ברגע שאנחנו נוגעים באוכל אוטומטית האנטי שבהם מתעורר והם עושים עוד יותר דווקא לפנות אליו בפן של בוא נלך למישהו שינסה לפתור איתך בעיות ויעזור לך להמודד עם דברים שקשה לך להסביר לו שזה לא בושה לקבל עזרה ולראות איך הוא מגיב לזה. שאני מדברת על מטפל פרטי אני מדברת בעיקר על מטפל בשיחות שמרביתם לא נוגעים בעניין האוכל בכלל אלא נוגעים ישירות בשורש הבעיה ומאיפה היא באה. כשהנפש תחלים גם הגוף יחלים. אשפוז בכפיה הוא בעייתי במדינה שלנו ואפשרי רק במקרים ממש ממש חריגים. אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי עלול לגרום לו עוד יותר לכעסים למה אשפזו אותו שם. נסו בדרך הטוב ואם לא יילך אז תצטרכו באמת לטקס עיצה איך ממשיכים מפה הלאה ולקבל החלטה כהורים. עליכם לפעול כמה שיותר מהר כי ברגע הגיעו לגיל 18 זה הופך לממש בעייתי כי הוא אדון לעצמו.
שלום. קוראים לי שמרית ואני בכיתה יב' בתיכון ברנר בפ"ת במגמת תקשורת וידאו, קראתי את את הסיפור על בנך שנכנס לאנורקסיה וזה נושא מאוד מעניין וחשוב שצריך להעביר הלאה כדי שאחרים לא יגיעו למצבים כאלה גם. אני וקבוצתי(2 אנשים) רוצים לעשות סרט בגרות על הנושא הזה. והיינו מאוד שמחים אם את והוא תסכימו להשתתף בסרט שלנו. זה ראיון אישי וצילומים. מקווה לשמוע ממך.. שמרית [email protected]
שלום. קוראים לי שמרית ואני בכיתה יב' בתיכון ברנר בפ"ת במגמת תקשורת וידאו, קראתי את את הסיפור על בנך שנכנס לאנורקסיה וזה נושא מאוד מעניין וחשוב שצריך להעביר הלאה כדי שאחרים לא יגיעו למצבים כאלה גם. אני וקבוצתי(2 אנשים) רוצים לעשות סרט בגרות על הנושא הזה. והיינו מאוד שמחים אם את והוא תסכימו להשתתף בסרט שלנו. זה ראיון אישי וצילומים. מקווה לשמוע ממך.. שמרית [email protected]
