שיר לקנדידה

אני יודעת שאני נורא מזמינה ומאוד מזינה וכל היצורים האורגנים המיקרוסקופים עומדים בתור וממתינים בשקט בשקט אורבים לרגע קט של חולשה (ויש לי הרבה כאלה). לא הרתיעה אותך הכרזת המלחמה לא הביקורים התכופים בבתי הטבע, ההפגזות של שטיפות החומץ התכופות המחשבות החיוביות צחקת לזרעי האשכוליות לשמן האורגנו ונפלאותיו של שמן עץ התה ולדיאטת הרעב שהוציאה כל טעם מהחיים. תם עידן השוקולד. אכן ניצחת. ובכל זאת בואי תני לי רגע מנוחה תפסיקי להיות כזאת פטריה ראי פוטרת. בבקשה תלכי מכאן קנדידה יש עוד הרבה טפילים אחרים שמחכים בתור.