חזרתי לעדכן אתכם על מצבי...

שלום רב לרויטל, מעיין, וללילך נהרי שאיננה יותר בפורום זה, מה שלומכם, איך אתן מרגישות? מאוד התגעגעתי אליכן ולשיחות שלנו :-) כן, כן זו אני מור אשר נאבקתי קשות בקנדידה הוגינלית לפני בערך כשנתיים. אשר קיבלתי עזרה ותמיכה רבה ממכם, ובזכות עזרתכן אני בריאה לחלוטין כבר שנה וחצי ללא הקנדידה. רציתי לשתף אתכן במה שקורה עם הקנדידה העיקשית שסבלתי ממנה במשך 11 שנים: הקנדידה לא חזרה יותר מאז, כבר קרוב לשנתיים ללא פטרייה :-) חזרתי לאט לאט לשיגרה בתזונה והוספתי כמה דברים שלא אכלתי במשך התזונה לקנדידה. הטוב שבדבר: ניגמלתי מקפה שחור, מחלב (כי סבלתי ממיגרנות והם נעלמו לחלוטין), ניגמלתי מנס קפה ומסוכר הרגיל הגרגירי - כלומר אני לא שותה תה עם סוכר כלל. אבל... לצערי הרב חזרתי למתוקים :-((( ובעיקבות זה העלתי במשקלי את כל מה שרזיתי בזמן טיפול בקנדידה. להגיד שאני גהה במה שעשיתי? בחיים לא !!! אני שוב כבדה יותר, שמנה יותר ופעילה פחות. רק לציין שלמרות שחזרתי לאכול מתוקים, הפטרייה לא חזרה תודה לאל, ומישום מה אני לא מרגישה שהיא תחזור. מקווה שכך יהיה. אני מתביישת בעצמי איך שאני נראת עכשיו מבחינה אסטטית ולא נוח לי עם זה כלל. אך מלבד מצב זה, אני מרוצה שהצלחתי לרפא את עצמי בזכות ההכוונה והעזרה הרבה שלכן במשך שנה שלמה. האמת שיש בי חששות לגבי אם, פעם, או אחד הימים הקנדידה תחזור בגלל חוסר ההתמדה שלי בתזונה שחרגתי ממנה (המתוקים). אבל כניראה מה שמנחם אותי זה שלמרות התזונה שלי, הקנדידה לא מראה שום סימן יותר. יש מצבים שלפעמים אני מרגישה חשק רב למתוקים ואני בזמן האחרון נלחמת בזה ומנסה שוב לא לאכול אותם. אבל לא מצליחה :-( אני נאבקת כל הזמן בסוכרים האילו וזה לא אותו הדבר, והרצון לא כפי שהיה בהתחלה ! אני מאמינה שאתן קצת מאוכזבות לשמוע שחזרתי למתוקים ושאני לא הכי מרוצה. מגיע לי שתינזפו בי, אולי זה יעזור לי לחזור לתזונה הבריאה !!! אני מרגישה שאני עושה טעות, וקשה לי לצאת ממנה לבד. בעלי מעודד אותי, הבנות שלי מעודדות אותי לחזור לתזונה הבריאה והנכונה. אבל אני בכל פעם מנסה שוב ושוב אך ללא הצלחה. לכן אני פונה אליכן כי אני מרגישה שאתן תעזרו לי, על מנת לעודד אותי לחזור לתזונה הבריאה וללא הסוכרים הנוראים האילו. שמחתי שוב לכתוב לכן את מה שעובר עלי בטוב וברע, וכרגע אני מרגישה שנפלה לי אבן מהלב, שסוף סוף אני מודה בטעויות שלי. שלכן, מור :-)

שלום מור אני מרשה לעצמי לענות למכתבך, כי, האמת, שאבתי הרבה עידוד מגילוי הלב שלך וגם עזרת לי עם מה לאכול בזמנים שלי היה קשה. גם אני, עדיין במלחמה עיקשה, יומיומית, מקפידה מאד על תזונה נכונה, אבל גם אני קצת נשברת אחרי שנתיים בדיאטה, ומרשה לעצמי פה ושם מתוק אחד או שניים. צריך בשביל הנשמה. הרי מדלייה לא נקבל, והחיים גם כך לא קלים... אז... קודם כל- המראה החיצוני- הוא לא באמת חשוב. את יודעת את זה. להיות בריא מבפנים זה הכי חשוב. ואני בטוחה שאת יודעת שכשיהיה לך שוב הכוח והמוטיבצייה תחזרי לבשל לעצמך את כל הדברים הבריאים שאכלת קודם. אם את רוצה אוכל לעזור לך לגוון אתהתפריט כי בלי גיוון אי אפשר למשוך כל כך הרבה זמן. דבר שני- כל הכבוד לך!!! כנראה שעשית עבודה טובה כי הלוא הפטרייה לא חזרה. נתת לה בראש כמו שצריך. אני לא בטוחה שזה המצב אצלי. עד לא מזמן עוד היו סימנים שהיא עוד אצלי ולכן אני עדיין מקפידה. אז- יהיה בסדר, כולנו צריכים פה ושם קצת להרפות כדיי להמשיך. אני אנחנו בני אדם. לא? תרגישי טוב, בעיקר עם עצמך. שכל השאר יקפצו לך. תמי.

היי תמי, דבר ראשון שמחתי לחזור לפורום כדי לעדכן אתכם מה קורה איתי, ואני שמחה שאת עדיין בעיניינים ועדיין נמצאת כאן בפורום. המון תודות על התייחסותך לדברי:-) תמיד ברגעים קשים אנו זקוקים לאוזן קשבת, לעידוד ועזרה... כל הכבוד שאת כאן לצידי. הבנתי שאצלך עדיין הפטרייה עושה בעיות, ואני מקווה שיום אחד זה יגמר ותוכלי להתרווח ממנה. אצלי באמת היא איננה קיימת כבר הרבה זמן, ויתכן בגלל שהקפדתי, אבל ממש הקפדתי על תזונה ללא פחמימות (סוכרים), איך אומרים: "לפי הספר". אך הגיע היום שרציתי לטעום משהו מתוק... וזה עשה את שלו. מרגע התחלתי לא ידעתי מעצורים. וזה מאוד חבל לי, כי עמלתי קשות במשך שנה וחצי. אומנם יש תוצאות לגבי הפטרייה, אבל המשקל זה שמציק לי מאוד. אני תמיד סבלתי מעודף משקל, וסוף סוף הורדתי ממשקלי (בזמן הטיפול בקנדידה) 30 קילו ! ואז שוב חזרתי "אחורה בזמן", ומוצאת את עצמי שוב כפי שהייתי תמיד. טוב לכן אני מיואשת ומאוכזבת מחוסר רצון ומוטיבצייה. מאוד מרגש אותי שאת עדיין כאן, ועושה לי הרושם שתמיד נצטרך תמיכה במקומות נעימים כאילו. הבנתי שיש לך מתכונים לגיוון התפריט היומי. אשמח מאוד לקבל ממך אותם. דרך אגב אם מדברים על מתכונים ותפריטים, אז במצב קיצוני מבעייתינו (הקנדידה), הרשתי לעצמי לפתוח אתר מתכונים משלי. אך האתר הזה הוא ההיפך ממה שמותר לנו לאכול. כלומר האתר הוא אתר משפחתי שלי, ובו מתכונים עם הרבה סוכרים (עוגות) וגם מאכלים שעוברים מדור לדור במשפחתי. את רואה מה זה צחוק הגורל??? אני שסבלתי שנים את הקנדידה , אני זו שבונה אתר באינטרנט על דברים אסורים בשבילי. בכל מקרה האתר הוא לזכר סבתי ז"ל שנפטרה לפני מס' שנים, ואני אהבתי אותה מאוד. והיא הייתה סופר בשלנית. ולכן דאגתי לקחת את כל המתכונים שלה וגם צילמתי תמונות של המתכונים שהיא הייתה מכינה... תמי, שמחתי לשמוע ממך ותודה על תמיכתך. אשמח לקבל ממך גיוונים לתפריטים ב ר י א י ם, וגם שיהיה לך בהצלחה !!! מקרב לב, מור.