לאחר שנה ללא פטרייה

שלום לכן, אני ממשיכה לאכול ללא סוכרים להבראת הפיטרייה הוגינלית. עברה כבר שנה ואני ללא פטרייה כלל וללא כל התופעות שלה. אני מקפידה על תזונה בריאה מאוד, וללא סוכרים, קמח לבן, שמרים ועוד. יכול להיות מצב שהפטרייה תופיע שוב? וכמובן עם אותה תזונה וללא סוכרים? האם לאחר שנה ללא פטרייה וגינלית, זה אומר שהבראתי מהקנדידה או שתמיד יש סיכוי שהפטרייה תחזור? ושוב אני מציינת, שאני לא נוגעת בסוכרים כבר שנה ומודעת שאסור לי לאכול כבעבר!!! בתודה, מור.

הי מור אשמח לדעת מה עשית ע"מ להיפטר מהפטריה הוגינלית חוץ מתזונה. תודה

היי תמי, מלבד התזונה לקנדידה שהיא במקרה שלי הכי החשובה, דאגתי לאגיינה שהיא אחת החשובות בזמן קנדידה וביכלל. אני לא שותפת עם סבון רגיל, אלא עם סבון "פולידין" את הווגינה. כך במשך שנה ! לאחר המקלחת אני מורחת משחת אגיסטן באיזור. אפשר לומר כמעט בכל יום קצת. לפני קיום יחסי מין אני מורחת את משחת האגיסטן לאחר שהתרחצתי כמובן. לובשת תחתוני כותנה בלבד. לא משתמשת בתחתוניות מבושמת אלא רגילות. כל זאת כדי לישמור על היגיינה כדי שלא יהיה שום סיכוי להשרדות הפטרייה. דבר נוסף: מתחילת התזונה והטיפול, לקחתי במשך חצי שנה "פרוביוטיק פמינה", ואוכלת במשך שנה שלמה מדיי יום, יוגורט ביו - פעמיים ביום. ועדיין אני אוכלת אותו כל יום. כל זאת כדי לקבל חיידקים טובים למעיים. הרבה למדתי מהפורום הזה שעזר לי רבות להבין מה זה בעצם קנדידה ואיך להילחם בה. אני מקווה שהפטרייה לא תחזור שוב כי אני סבלתי ממנה 11 שנים ברציפות ועם הרבה תופעות דיי קשות ממנה. עצה נוספת שאני יכולה להגיד לך: תזהרי מסוכרים למינייהם !!! אומנם בהתחלה מאוד קשה ללא סוכרים, אך עם הזמן הגוף ניגמל מהסוכרים וכך יותר קל להתמודד עם המצב. ואם אפשר לשאול אותך, גם לך יש קנדידה? ואם כן , איך את מתמודדת איתה? בתודה מור.

הי מור, את כבר יודעת את התשובה, לא ? את יכולה לחזור לתזונה נורמלית, שעבורי לא לא אכילת ג'אנק פוד, ממתקים ופיתות... תאכלי רגיל, מאוזן, בריא - ותהיי בריאה ומשוללת קנדידה רב הזמן (לכולנו יש פה ושם שפעת וצמחים אחרים...) כל טוב לך ואך תעלמי לנו :-)

לרויטל היי, אין סיכוי שאני יעלם מהאתר הזה, וגם אני אשמח ליתרום מניסיוני האישי לאחרים. אומנם גם אני כמו כל מי שסובל מקנדידה וגינלית, ניקלעת למצבים קשים שבכוחות עצמי וכוח הרצון אני צריכה להתגבר על כך. כלומר, לפעמים אני חשה געגועים לסוכרים (למרות השליטה העצמית שלי), ומרגישה חשק לכך. במשך שנה שלמה אני הצלחתי להתאפק מסוכרים ולא עניין אותי כלל. לפני שבוע בערך היה ארוע משפחתי גדול ובמקרה אני הבאתי לארוע 3 עוגות שוקולד. מה אני יגיד לכך, זה לא היה קל. פתאום הרגשתי חולשה לסוכרים, אך לא טעמתי כלל. חשבתי רק על הפטרייה שלי ועל הצרות שהסוכרים יגרמו לי. הארוע עבר בשלום. יום למחרת בעלי קנה גלידה שוקולד ואני התחלתי להרגיש שוב חשק לסוכרים. וזאת למרות שאני מודעת למצב. ברגע של חולשה, לקחתי כפית וטעמתי מן הגלידה וכל רגע עבר עליי עם יסורים מצפון קשים. כעסתי על עצמי מאוד וחששתי כמובן לפטרייה. רק רציתי לומר שפתאום אני מרגישה געגועים לסוכרים וזה מאוד מטריד אותי. אני מרגישה כמו מישהו שניגמל במשך שנה מסוכרים, ופתאום כשיש רגע של חולשה אז הרגשת ההתמכרות חוזרת. אני כל כך פוחדת מההרגשה הזו, ואני נילחמת מאוד בכך. רויטל, שתדעי שאני לא יחזור למצבי הקודם וזאת הבטחה ממני לעצמי. אני כל הזמן נכנסת לאינטרנט לקוראת חומר על הקנדידה ומכניסה לי טוב טוב לראש על הסכנות הכרוכות בכך. אשמח מאוד אם יאמר לי דברים מחזקים ומעודדים, כי הפעם גם אני זקוקה להם. בכל מקרה, אני יודעת שיהיו עוד הרבה משברים בדרך, אך אני מוכנה וחזקה להלחם בהם. בתודה, מור.