למודי נטורופתיה

שלום אשמח לקבל התייחסותכים בנוגע ללמודי הנטורופטיה ובעיקר אפשרויות התעסוקה והפרנסה במקצוע זה- לאור התנסותכים בו. יש פרנסה ? אלונה .

אלונה שלום, אני מציעה שתפני את שאלתך לפורום אגודת הנטורופתיה http://naturemed.co.il/forum/forum.asp?forum_id=12 בהצלחה בהמשך!

לאלונה אין כל פרנסה בתחומי הרפואה המשלימה ולא רק בנטורופטיה. בנטורופטיה אין בכלל סיכויי השתלבות בשוק צפוף ודל מטופלים כי אין עבודה - בפרוש ככה !!! עבודה יש לאלה שצברו מוניטין רב . זה קצת מפתה בתקופת הלימודים לחשוב על כמה הדברים פשוטים והכל טבעי אבל בסוף תשארי עם חשבון בנק מרוקן מעשרות אלפי שקלים שכר לימוד שיתנו סיבה לצחוק כל הדרך לבנק לאלה מהקול"ג . זאת המציאות . גילי .

יש אמת בדבריה של גילי, אבל זו רק חלק מהאמת. לפי התבטאותיה, בחירת מילותיה ותשובות אחרות פה בפורום שגילי כתבה, אין ספק כי היא נחלה כשלון חרוץ בקריירה הנטורופתית שלה. יחד עם זאת יש מאות נטורופתים שעובדים ומתפרנסים בכבוד, ולא כולם בעלי שם ארצי. אין ספק שזהו מקצוע לא קל להתפרנס ממנו, צריך לעבוד קשה, צריך להתמיד ולא לוותר, אבל זה לא בלתי אפשרי.

חומר לבגרות בהיסטוריה: ## תקופה ראשונה. 1.א) מצבה של צרפת לאחר המלחמה: לאחר מלחמת העולם הראשונה צרפת חששה לבטחונה למרות נצחונה כי למעשה היא נמצאת באשליה של ביטחון ובאשליה של ניצחון. צרפת הביסה את האויבת המסורתית שלה, גרמניה. החוזה שנחתם בועידת השלום פעל לטובתה של צרפת וגרם לה לתחושה של ביטחון ושל עליונות. בחוזה ורסאי נכתבו הגבלות על גרמניה: למשל כל השטחים שנלקחו מצרפת בעבר יוחזרו לה (אלזס ולורן), גרמניה צריכה לשלם פיצויים על הנזקים שגרמה ועוד... למרות כל ההגבלות צרפת בכל זאת הרגישה שהיא צריכה לשמור לבד על הסדר החדש כי ארה"ב דגלה במדיניות של חוסר התערבות. בנוסף לכל יש לצרפת בעיה דמוגרפית קשה, וחוץ מזה היא גם ירדה במשקלה הפוליטי. הצבא הצרפתי נחלש וחצי מדור העתיד של צרפת נהרגו במלחמה. ב. בעיות פנים ודרכי התמודדות: * בעיות בתחום הכלכלה- בתום המלחמה צרפת סובלת מבעיות כלכליות קשות , היא חייבת לארה"ב כספים רבים בשל הוצאות המלחמה, כל התשתית התעשייתית שלה נאבדה בזמן המלחמה והיא איבדה 25% מהעושר הלאומי, חוץ מזה צרפת גם מאבדת את ההשקעות שלה ברוסיה בגלל מדיניות ההלאמה של המשטר החדש ברוסיה. התעשייה שלה נחרבה בזמן המלחמה. קשה לצרפת לעבור מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. החזרה של החיילים המשוחררים יצרה הבטלה, הנכים, האלמנות והיתומים היו נטל כבד על הכלכלה, היו פרשיות שחיתות, נוצרה אינפלציה גבוהה והכלכלה צמחה באיטיות. - דרכי התמודדות- צרפת דורשת פיצויים גבוהים מגרמניה, בהתאם למידת הנזק כדי להחזיר את החובות, כאשר נודע לצרפת שגרמניה מתנגדת לשלם צרפת פולשת עם כוח צבאי לאיזור חבל הרוהר ( העשיר בפחם), כדי לאיים עליה לשלם את הפיצויים, פועלי המכרות הגרמנים בחבל הרוהר שבתו, פלישה זו הביאה לכינוס "ועידת דאוז" שבעקבותיה נאלצו הצרפתים לסגת תוך הסדרת תשלום הפיצויים. חוץ מזה צרפת מנסה להתמודד עם הבעיות הכלכליות באמצעות קיצוץ במיסים והגבלה חוקית על כניסת מהגרים , גם בעזרת איזון בין התעשייה לחקלאות. * בעיות בתחום הביטחון- לאחר המלחמה צרפת חוששת מהתחזקותה של גרמניה ( האויבת הנצחית שלה) היא לא סומכת על חבר הלאומים שיגן עליה מפני גרמניה. הצבא הצרפתי חסר מוטיבציה, המורל שלו נמוך. התעשייה הצרפתית מייצרת פחות בגלל חוק 40 השעות והיא בפיגור אחרי גרמניה שם עובדים 60 שעות בשבוע. היה חוסר אמצעים בצבא וגם קשיים דמוגרפיים להגן על גבולותיה. - דרכי התמודדות- כדי להתמודד עם החולשה של חבר הלאומים, חתמה צרפת על הסכמי הגנה עם כמה מדינות: אחד עם פולין ובלגיה שנקרא " ההסכמה הקטנה" ואחד עם רומניה יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה. כדי להתמודד עם הבעיה של חולשת הצבא בחרה צרפת לנקוט באסטרטגיה הגנתית ולבצר היטב את הגבול שלה עם גרמניה, דבר זה הוליך את בנייתו של קו מג'נו בהשקעה כספית עצומה, קו מג'נו סבל מבעיה עיקרית אחת, שהוא לא סגר את הגבול בין צרפת לבלגיה. ג. מאפייני הקבוצות השונות: א)צרפתים יהודים בני דת משה: נולדו בצרפת בעלי אזרחות צרפתית, הם היו יהודים צרפתיים בעלי ייחוס, הם היו משולבים היטב בחברה, רובם היו חילוניים וחיו בערים הגדולות של צרפת כמו אלזס ולורן, הם עסקו במקצועות החופשיים, יתגאו באהבת המולדת והיו שותפים למלחמות של צרפת, רובם היו נטרליים מבחינה פוליטית, הם לא היו מבקרים בקביעות בבתי הכנסת. ב) יהודים זרים: מהגרים ממזרח אירופה ומצפון אפריקה וגם מגרמניה לאחר עלייתו של היטלר לשלטון. היהודים הזרים דיברו אידיש והיו ממעמד הפועלים, שני שליש מהם חיו בפריז ועבדו בתעשיית הנעליים הטקסטיל והמסחר. רבים מהיהודים הזרים היו פעילים פוליטית והקימו לעצמם ארגונים דתיים וגם ארגוני צדקה ובתי כנסת ועיתון משלהם, מהארצות שמהן באו הייתה מודעות לאומית חזקה. ד.הקשרים בין הקבוצות השונות של יהודי צרפת: הקשר בין היהודים: בני דת משה והיהודים הזרים הייתה בדרך כלל על רקע הגורמים הבאים: *המסורת היהודית: לעיתים נחגגו חגי ישראל ביחד, צמו ביום כיפור, קיימו את ליל הסדר בפסח ושמרו על כשרות. *אנטישמיות: גילויי האנטישמיות היו מנת חלקם של כל היהודים ללא הבדלים בין הקבוצות, היהודים הואשמו באבטלה ונתפסו כאלו שגזלו את מקומות העבודה של הצרפתים. עובדה זו הביאה לקירבה בין קבוצות היהודים. תגובות היהודים להתגברות האנטישמיות: א)הקבוצה הראשונה, יהודים בני דת משה, החליטו לרקוע במדיניות של הפרדה בין הפוליטיקה לבין האנטישמיות, הם החליטו לרקוע בשקט פוליטי ובהרגעה ומעולם לא עירערו במדיניות הממשלה, הם האשימו את המהגרים בהתגברות האנטישמיות. ב)הקבוצה השנייה,היהודים הזרים, נקטו במדיניות שילוב בין הפוליטיקה לאנטישמיות. הם התחלקו לשתי קבוצות: מצד אחד הייתה "הפדרציה" שנקטה בשיתוף פעולה עם הקהילות היהודיות דרך מחאות נגד הנאציזם. מצד שני הייתה "החזית העממית היהודית" שנקטה במלחמה למען זכויות היהודים, אך ללא הצלחה.