קרע של גיד אכילס
דיון מתוך פורום אורתופדיה
שלום ד"ר במהלך טיול בחו"ל, לפני כשנה, נקרא לאבי גיד אכילס ברגל ימין. לאחר ששב לארץ, שלושה שבועות אחרי הארוע, הוא טופל על ידי רופא ששלח אותו לטיפולי פיזיוטרפיה, אותה ביצע אבי במשך כחודשיים, דבר שרק החמיר את המצב. משראה שהמצב לא הוטב, הוא פנה למומחה אחר אשר אמר לו כי לא ניתן לחבר את הגיד שכן עבר פרק זמן ארוך מדיי מהמקרה, והגיד כבר לא נמצא שם. הוא עוד ציין כי ישנו ניתוח של השתלת גיד אך הסיכויים שהדבר יצליח לא גבוהים במיוחד, וההחלמה היא ארוכה למדיי (כמעט שנה). כיום, כשנה לאחר המקרה, אבי הולך בקושי רב, וסובל רבות מאותה רגל. אבי הוא אומנם בן 75, אולם הוא בריא לחלוטין ומאוד פעיל. שאלתי היא, האם לרופאה המודרנית יש פיתרון הולם לבעייתו? בתודה מראש מיקי
אתה באמת מציג בעיה קשה. בעקרון הרפואה המודרנית ממליצה על טיפול ניתוחי בקרע של גיד אכילס כאשר האדם הוא פעיל ונמרץ. במבוגרים קיימת דילמה ,וכאשר יש רושם שהמרחק בין קצות הגיד הוא קטן יש נטיה לטפל באופן שמרני ראשית על ידי גבס ובהמשך בפיסיותרפיה. גם במבוגרים אם יש מרחק גדול בין קצות השריר והם בריאים ופעילים יש נטיה לנתח. כאשר המצב הוא כרוני או " מוזנח" ויש מרחק גדול בין קצות הגיד יש שתי שיטות לנתח האחת בטכניקה שנקראית הארכה VY והשניה על ידי השתלת גיד שנלקח ממקום אחר ברגל. הניתוח אינו בלי סיבוכם במיוחד כאלוהקשורם בריפוי הפצע שיכוללהיות מתמשך וקשה. בסך הכל התוצאותלא ראות אךיש לזכור שבדרך כל מדובר באנשים צעירים הרבה יותר. איני מכיר תאור של סדרת מקרים בהם החולים היובניגילו של אביך.
מנהל פורום אורתופדיה
