שברי מאמץ

דיון מתוך פורום  אורתופדיה

26/01/2003 | 21:24 | מאת: פנינה רוזנבלום

26/01/2003 | 21:42 | מאת: פנינה רוזנבלום

ביתי משרתת כחילת ביחידה הדורשת ממנה מאמץ פיזי והשקעה ריגשית. רבה כמו כן הרגלי האכילה שלה גרועים במיוחד היא צמחונית קנאית ולעיתים אף מדלגת במשך ימים שלמים על הארוחות בטענה שאינה פנויה. כמו חן מדברת על כך ששמשך זמן השינה שלה הוא בין שעתים וחצי לארבע שעות שינה בלילה ולעיתים היא נידרשת לפעילות לאחר לילה ללא שינה כלל . בשבוע האחרון החלה ךהתלונן על כאבים קשים מאד בשוק של הרגל. לדבריה אפילו הליכה איטית ללא כל מאמץ כואבת לה מאד. היא החליטה על דעת עצמה כי מנוחה בלבד תפטור את בעיתה אלא שההזדמנות היחידה שלה לנוח הייתה שבת ובאמת בשבת זו רק בילתה בבית אך לדבריה לא הירגישה כלל הקלה. היא חוששת לפנות למרפאה שכן חוששת שהצבא לא יאפשר לה להמשיך בתפקיד שהיא מאד מאד אוהבת . שאלותי הן: 1. האם להרגלי התזונה הלקויים שלה ולעובדה שאינה ישנה עשויה להיות השפעה על מצבה ולהחמיר אותו בהנחה שאכן מדובר בשיברי מאמץ. 2. מה הוא אכן הטיפול בשיברי מאמץ . 3. מה הם הסיכונים הנובעים מהזנחת טיפול בשיברי מאמץ והמשך אימוץ הרגל הכואבת.

1. אין משנה סדורה בסוגיה זאת. אםיש קשר הוא עקיף. 2. מנוחה . 3. אנחנו לא יודעים שיש לה שבר הליכה ולמעשה יש דברים גרועים ממנו. לוחמת נחושה כמו ביתך צריכה לדעת שרגליה הנם כלי לחימה חשוב כמו הרובה וכמו שאסור להזניח את הנשק אסור להזניח את הרגלים.

מנהל פורום אורתופדיה