הקשר בין תזונה לתיפקודי מוח

שלום רב, אני סטודנט לפסיכולוגיה, בן 24, 1.80 מ', משקל 53 קילו. בזמן השירות הצבאי, עקב היותי חייל מיסכן, התחלתי להכריח את עצמי לא לאכול, או במילים שהייתי מעדיף לא להשתמש בהן אבל אולי זה נכון, פיתחתי איזושהי הפרעת אכילה. הייתי אוכל פחות ופחות, בשלב מסויים כמעט לא אכלתי כלום. התוצאה כיום היא כזאת: אני אוכל בערך ארוחה אחת ליום. אני גם צימחוני. אני רזה בטירוף ומודע לזה, ועד לפני כשנה היה לי איזשהו רצון אמיתי לצאת מזה ולחזור לאכול ולהיות במשקל נורמלי. כרגע אני בין לבין, כלומר לפעמים אני אומר לעצמי יאללה להתחיל לאכול נורמלי ולחזור למשקל נורמלי כמו כולם, ולפעמים, נגיד כשאני רואה שמנים או רע לי, אני אומר שעדיף להיות אנורקסי. אני לא חושב שאני ברמה שאני אנורקסי כי בסך הכל אין לי בעיה לאכול, רק שאני כבר לא מתלהב כל כך מאוכל, או ליתר דיוק, אני שונא אוכל. פשוט שונא. גם כשאני גווע ברעב וזה הזמן היחיד שבו אני מסוגל לאכול משהו בכלל אז אני אוכל רק מעט. אני מתאר לעצמי בלי לקרוא את מה שכתבתי עד כה שיש בבסיס זה לשאלתי מעין הכל ביחד, גם אין לי בעיה וגם אני שונא לאכול וכל זה. שאלתי היא: לפעמים כשאני הולך לישון על קיבה ריקה אני מגיע למצב של עילפון. אני מתעלף באמצע השינה. המצב הזה קורה לי פעם בכמה חודשים גם ביום. אני הולך באוניברסיטה ומרגיש מין קריסת כל המערכות כזה, אבל אז אני ער ומסוגל מייד לטפל בעצמי, זאת אומרת לקנות איזה חטיף מתוק במכונה או לשתות משהו. כשזה קורה לי באמצע השינה אני כנראה מפסיק לנשום או משהו כזה, למסקנה זו הגעתי בעקבות מחקר שערכתי על עצמי. אני חווה סיוט, במהלכו אני מבקש להתעורר, ממש מת שמישהו יבוא ויעיר אותי, שותפי לדירה או אחים שלי כשאני בבית. אגב, מעולם לא זכיתי שזה יקרה, שמישהו באמת יבוא ויעיר אותי, אני תמיד מתעורר לבד, אחרי מאמצים נפשיים רבים, ומייד אני חושב על דרכי טיפול. מה לעשות? ביום יום אני מרגיש לפעמים שאני יכול לחיות בלי לאכול כלום שבועות. כשאני אוכל שמתי לב שזה יום כן יום לא. העניין הוא שגם כשאני כבר כן מנסה לאכול, אני לא מסוגל לאכול הרבה, רק ממש מעט. אין לי מקום. אולי יש איזה סוג של אוכל מסויים, שממנו אפשר לאכול מעט וגם מקבלים את כל מה שהגוף צריך. בנוגע לסיוט הזה בו אני מבקש להתעורר, נראה לי שמדובר בחוסר של חומר מסויים שאמור להשתחרר במוח, ושאלתי היא האם יש קשר בין חוסר תזונה לכשל בייצור חומרים חיונייים במוח? או שהגוף מייצר כל הזמן אותו דבר גם אם לא אוכל נגיד אשכול ענבים. אין לי בעיות בריאות, רק העניין הזה עם ההתעלפויות. אשמח לקבל תשובות מקצועיות. בתודה מראש, ערן.

ערן שלום, ראשית אתחיל בתשובה לשאלתך: ישנו קשר ברור בין תזונה לרמת הורמון הסרוטונין במוח. כשאוכלים פחמימות עולות רמות הסרוטונין שעוברות את מחסום ה BBB למוח, תזונה דלה בכלל ובפחמימות בפרט , בוודאי שגורמת לתופעה זו. תופעות העילפון שהינך סובל מהן דורשות בירור רפואי מקיף ובדחיפות. יש סבירות גבוהה שתופעות אלו נובעות מתת תזונה, ייתכן שזה נעוץ בלחץ דם נמוך, בנפילות סוכר, או אפילו בפגיעות קשות בקצב הלב , ועוד ... . יהא זה חוסר אחריות מצדך שלא לטפל בבעיה שיש לך, גם מהצד הפיזי וגם הנפשי, ולמרות שהנך סטודנט לפסיכולוגיה, מוטב שהפעם תבקש גם עזרה טיפולית מבחוץ. אל תמעיט בערך הבעיה שלך , ידוע שהרעבה מסכנת חיים, וגורמת לנזקים , חלקם בלתי הפיכים , כמו כן יתכנו פגיעות מנטליות. חשוב שתבין שיש לך בעיה ושנאה למזון משקפת בעיה. ישנם מרפאות רב מקצועיות שמטפלות בהפרעות אכילה, אני ממליצה לך בחם לפנות. בהצלחה.

תודה על התשובה ואני מבקש להוסיף כך למרות שאני סטודנט לפסיכולוגיה (ואולי בגלל) אני יודע שטיפול פסיכולוגי הוא לא הפיתרון עבורי (הנושא שהכי מעניין אותי הוא דווקא הקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית) למרות הבעיתיות ב"שונא לאכול", וזה נכון אני חושב שאולי הפיתרון יכול להיות בקטן, למשל איזשהו מזון מסויים שמהווה תחליף לסידרה שלמה של מזונות -כמו למשל הערך בתזונתי הגבוה של גזר- ונכון גם שאני מהמורדים האלה, שעד שלא אפול באיזה מקום על אמת לא אגיע לטיפול, שלדעתי אני לא זקוק לו, שכן אני אני עושה פעילות גופנית ואפילו מנצח בריצת מאה מטר מכיתה ו'. לבד, אולי, מהבעיה של ההתעלפויות שבזה אני מוכן לגעת עלי להוסיף עוד שלמשל גיליתי שזה חוסר חמצן (כמובן שהכל אני מגלה בעצמי ועושה סלט מרסיסי מידע שאני אוסף במקומות שונים, כמו שהמתרגל של פסיכו'פיז' אמר בתירגול על הפרעות שינה שהרבה מיקרים של הפרעות שינה נגרמים כתוצאה שכרית לא מתאימה, מה שגורם לבעיה במעבר האוויר בקנה הנשימה). ואולי זה חוסר בסוכר? כשאני אוכל שוקולד אני מרגיש יותר טוב. ואולי אני צריך פשוט לשמוע לך ולבדוק את זה, למרות שאני חייב להודות שאני לא מרגיש פיזית שאני צריך להיכנס לבדיקות שכן הכל בסדר בסך הכל, וכן, חשבתי שאולי אקבל עצה מעניינת הנוגעת לתזונה חיונית למוח, מעבר לעצתך ללכת לבדיקות, שהיא טובה אני משער ואני מניח שאעשה זאת מתישהו בזמן הקרוב. אולי לפני תחילת שנת הלימודים בסוף אוקטובר (הכוונה שלך לא היתה שאלך להיבדק מייד נכון?) תודה.