פרוסטטיטיס

לד"ר אריאלי היקר שלום. מאז שהודעת כי לא תענה יותר לשואלים בנושא הפרוסטטיטיס אני מנסה (ולא מצליח) להבין מדוע? גם את הודעתי זאת אני כותב לאחר ששקלתי וחשבתי שבוע ימים. על הפרוסטטיטיס שמעתי לראשונה כאן בפורום לפני כשנה וחצי כאשר התחלתי להכנס לכאן, לקרא ולאט לאט גם להגיב.( נכנסתי לפורום זה בגלל ההגדלה של הערמונית ממנה אני סובל כמו מרבית הגברים בגילי)ככל שקראתי יותר את תלונות החולים , את תשובות הרופאים בפורומים השונים, ואת דפי המידע שמצאתי על המחלה הבנתי כמה אומללים אותם גברים , מה הם עוברים , וחמורה יותר היא הידיעה כי אין להם סיכוי להרפא מהמחלה. עובדה מצערת לא פחות היא כי מרבית החולים במחלה הם גברים צעירים והמחלה מערערת אצלם את התקווה לעתיד טוב יותר.גם התנהגות חלק נכבד מהאורולוגים אליהם וחוסר ההתייחסות לסיבלם ולתלונותיהם ( כך מתלוננים כל החולים)מוסיף לסיבלם . קטונתי מלבקר את החלטתך על אף שאני לא מבין אותה. גם אם אין מזור למחלתם וגם אם אם אין לך עיצה רפואית להקל על סיבלם , מילה טובה , עידוד , תמיכה והזדהות חשובים לא פחות מתרופה או טיפול ולעיתים אף יותר. מחילה אם בהודעתי זו פגעתי בך בדרך כלשהי, החלטתך שלא לענות לחולים אלו לא נותנת לי מנוח וראיתי לעצמי חובה לכתוב לך את דעתי . יום טוב. יעקב.

ליעקב שלום יש כמה צורות של התנהגות והתבטויות לא הולמות בפורום של אנשים מסוימים ששואלים או מגיבים בפורום לנושא. אני מציע לך לעבור על ההתכתבויות האחרונות ואז אולי תבין את החלטתי. זה לא קשור למחלה עצמה , אלא למחלה שדבקה בפורום . אני משתדל לענות לך מאד בעדינות למרות כל מה שאני חושב על זה. כמובן זה לא מכוון כלפיך או כלפי דני שאתם הייתם והנכם מקסימים. בשלב הזה אני משאיר לעצמי את האופציה לענות בצורה סלקטיבית. אם אראה שיש דברים שיש בהם תועלת גם לאחרים אענה עליהם. ד"ר אריאלי

אני מצטרף לדברי יעקב, ואני לא מבין את תשובתך לו. אם, כדבריך, יש ברפואה המשלימה איזה שמץ של תקוה, כדאי להפנות את הסובלים מהמחלה לדרך זו. זאת ועוד, אני מניח שאתה עוקב אחרי הספרות, ואולי יש באיזה שהוא מקום מחקר שנותן תקוה כלשהיא. עברתי על כמה דפים של הפורום, ואין כלל הרבה הודעות בנושא פרוסטטיטיס. קראתי בהרבה כתבות אינטרנט על המחלה שרופאים רבים מרגישים רתיעה כשבא אליהם פציאנט עם המחלה כי אין להם מה להציע לו. מה תאמר לפציאנט שבא אליך עם סרטן סופני, הגם תרתע מלנסות לתת לו, למשל, כלים להתמודד עם מצבו העצוב?? הרמת ידיים היא כל כך לא טיפוסית להתנהלותך עד כה בפורום, ולמה שנראה לנו האופי שלך, שאנחנו כה מוקירים. אנא - נסה נא לחשוב כיצד בכל זאת תוכל לעזור לפציאנטים מסכנים אלה.