טיפול בסרטן הערמונית בגיל 76

שלום רב אבי בן 76 ובבדיקה שנעשתה לפני מס' ימים נתגלה רמת PSA - 10.5. הרופא המטפל אמר כי בגיל כזה כבר לא מטפלים - כלומר אין טעם לעשות ביופסיה כי ממילא גם אם יתגלה ממצא סרטני לא עושים הקרנות בגיל כזה ועדיף לו לחיות את שארית חייו בידיעה שתוחלת החיים במקרה כזה היא בין 5 ל-10 שנים. האם יש טיפול מלבד הקרנות שמומלץ בגיל כזה ומהם הסיכונים או הסיבות לשלילה מאדם בגיל 76 טיפול מציל חיים.

לדנה שלום. הרופא צודק. אין טעם לחפש סרטן הערמונית לאחר גיל 75 . מחקרים מראים כי ל80% מהגברים מעל גיל 75 יש סרטן הערמונית אולם רק 0.2% ימותו מהסרטן ( 2 חולים מכל אלף) השאר ימותו עם הסרטן אבל לא בגללו. חלקם הגדול לא ידע כלל על המחלה. אין שום טיפול בגיל זה שמבטיח הארכת החיים אולם כל הטיפולים פוגעים קשות באיכות החיים (תופעות לוואי קשות , סבל וכאבים) לא מרפאים את הסרטן ולא מבטיחים איכות חיים טובה יותר. עדיף לטפל תרופתית בסימפטומים בלבד (חסימת השתן ) ולא להכניס את הגבר המבוגר למסכת עינויים שלא מבטיחה כלום. מצורף קישור לכתבה בנושא. אריכות ימים בבריאות יעקב. http://health.nana.co.il/Includes/Content.asp?ContentInstanceID=9344&Service=Articles&ValueSection=5&TypeID=2

דנה שלום רוב האורולוגים כיום בדעה שמעל גיל 70 אין צורך לאבחן ולטפל בסרטן הערמונית .את הגישה הזאת כתב לך בהמשך יעקב. אני אישית חושב בדיוק להיפך. אני מדגיש שזאת גישה אישית שלי. אני קודם מתרשם מהמטופל עצמו. אם המדובר במטופל במצב כללי טוב- סביר , אני בדיעה שכיום עם תוחלת החיים ההולכת ומתארכת הייתי כן מציע למטופל לעבור ביופסיה אבחנתית ואם הייתי מגלה סרטן כן הייתי מטפל. לפי השקפתי, אין לו הזכות לרופא להחליף את מקומו של האלוהים ולהחליט לא לאבחן ולא לטפל בהתאם.אני בדיעה שכל המציל אפילו חולה אחד כאילו הציל את העולם כולו. במקרים של חולים מבוגרים מאד ,במצב ירוד מאד ותוחלת חיים קצרה עקב מחלות נלוות , להפי התייעצות עם החולה ומשפחתו במקרים קשים לא הייתי מאבחן ומטפל בסרטן הערמונית אם הרופא שלכם בדיעה לא לטפל , מדוע הוא בכלל שלח דם ל-PSA והכניס אתכם ללחץ עם התשובה ???? כאמור הגישה היותר רווחת היא לא להכנס לכל העיניין מגיל 70 ומעלה, אבל זאת לא דעתי האישית, בהתאם לסייגים שכתבתי.אני חושב שמאד חשוב לשוחח עם החולה ועם משפחתו ולהחליט ביחד מה לעשות. ד"ר אריאלי

לדר שלום אהבתי את התשובה ההומניטרית תודה על הפורום

קראתי את הכתבות על הסטטיסטיקה של סרטן הערמונית. אני לא אדם חברותי ביותר. יש לי בערך 15 - 20 חברים ומכרים קרובים. מהם 2 מתו מסרטן הערמונית שאובחן מאוחר, ואחד גוסס מאותה מחלה שאובחן בגיל גבוהה ( 90+-), 2 ואולי 3 שאבחנו בשלבים מוקדמים, עברו ניתוח או הקרנות וחיים היום אחרי 7 ו 10 שנים היטב. כשלמדתי (לפני הרבה שנים) לימודי מוסמכים במדעי מחשב שמענו הרצאות על RELIABULITY - גם מהאספקט האנושי-פסיכולוגי. המרצה סיפר סיפור ארוך על מעבורת חלל שחישבו את ה RELIABILITY שלה כ 95% . היו 10 כלים כאלה ורק 2 היו נחוצים לנסוי. על פי בקשת המפקד המיועד שילחו כלי אחד בלתי מאויש לנסיון והוא התפוצץ על כן השיגור - עדיין תואם 95% RELIABILITY . בקש עוד נסוי בלתי מאויש, הכלי התפוצץ בגובה 500 מטר. זה עדיין לא סותר את ה RELIABILITY של 95 אחוז, אבל - שאל המרצה - מה עכשיו הRELIABILITY בעיני הצוות המיועד. בעיני הסטטיסטיקה שיעקב (ואחרים) הביא חשודה ב BIAS כנגד זקנים. כאילו רופא צעיר אומר : לזקן זה יש בין כך תוחלת חיים לא ארוכה, אז למה לבזבז עליו משאבים רפואיים יקרים נורא. אני כמובן מגזים, אבל אפשר לסלוח זאת לזקן כמוני.