שלפוחית נוירוגנית

אני ניצול שואה, בן 77. בינואר 96 עברתי ניתוח כריתת מעי גס קרוב מאד לפי הטבעת. מיד אחרי הניתוח היו לי בעיות בשתן ועכשיו התגלה שיש לי שלפוחית נוירוגנית, ענקית וללא תחושה. בבדיקה אורודינמית החדירו לי 1 ליטר נוזלים ללא תגובה. הערמונית קטנה אבל חוסמת. המליצו לחיות עם צנטר. התענוג הוא מאד מפוקפק, ואינני מוכן להמשיך את שארית חיי כך. רופאים בקופ"ח ממליצים על ניתוח ערמונית בשיטת LASER .כשהגעתי לבית חולים , סרבו לנתח אותי. אני מתעקש על הניתוח. אני מציין בכל מקום וגם לפניכם שאינני מוכן לחיות בכל מחיר. את חיי חייתי, מוות ראיתי בחיי בשפע, זה לא מפחיד אותי, וללא קצת איכות חיים אין טעם רב להמשיך. השאלה היא האם סילוק הערמונית ישפר ולו במקצת את איכות חיי? מה הסיכוי לניתוח כזה? ומה עלי לעשות ע"מ לשכנע רופאים שזה רצוני למרות הסיכון?

למיכאל שלום הטיפול הטוב ביותר הוא שילוב של תרופה בשם BETHANECHOL 25 MG ( ניתן לקחת בין 3-4 פעמים ביום ) וצינתור עצמי. האלטרנטיבה זה לעבור TUR-P , אבל אז קרוב לודאי שלא תשלוט בכלל על השתן ותהיה חייב להיות עם פנרוז ומחובר כל הזמן לשקית שתן. אישית זאת נראית לי אלטרנטיבה יותר גרועה. ד"ר אריאלי