טיפול בפריזמה

שלום רב, בני קיבל צו ראשון ורופאת המשפחה התעקשה לציין כי בעבר נטל פריזמה. כשהיה בן 11 סבל מחרדות , טופל בפריזמה כחצי שנה ומאז הכל תקין. מתפקד היטב מכל הבחינות. אינו נוטל כדורים או מטופל בשום צורה. האם מחויב כי הנושא יצוין בצו למרות שחלפו מס' שנים? אודה לתשובתך. סיגל

כמה סמלי הדבר שפתחתי את שאלתך 6 דקות לפני הצפירה. אסיים אותו אחרי הטקס. תשובתי קשורה קשר הדוק ליום זה, ואסביר מה אני נוהג לעשות בעשרים ומשהו שנות עבודתי כרופא משפחה. דעי, שכל פעם שאני חותם על טופס הפרטים הרפואיים למועמד לשרות בטחון, אני רועד בפנים. אני רואה בכובד ראש מקסימלי את תפקידי למלא פרטים מלאים ונכונים של המצב הבריאותי. אני רוצה לאפשר לצעיר או הצעירה לתרום את התרומה המקסימלית לצבא ולמדינה, ויחד עם זה רוצה להבטיח את שלומם ואת חזרתם הביתה בבטחה. את הנעשה בשדה הקרב איני יכול לשנות או למנוע, אך את הנעשה בימות שלום ואת התלוי במצבו הגופני והנפשי של החייל- אני רוצה להבטיח. פעמים רבות עמדתי ואני עומד בפני הדילמה של כתיבה או אי כתיבה של מצבים שאינם ברורים לחלוטין. אני יודע שייתכן שיש מידע שהוא רלוונטי, אבל לא יהווה מכשול בפני השרות הצבאי ואם לא אכתוב אותו- יהיה השרות מלא יותר ולרוחו של החייל. אבל גם לעולם איני יודע מראש איזה מצב מהעבר, שנראה לכאורה לא שייך- יעלה ויצוף בזמן השרות שמהווה סיר לחץ לא מוכר ולא טבעי לצעיר או הצעירה. לא אסלח לעצמי אם ייפגע שלומו של מי מהם- בשל מידע שלא נמסר לצבא. לכן- אני ממליץ לכל אחד ואחת למסור את מלוא המידע, ולערער על פרופיל נמוך, אם זה יינתן. אז על הצעיר האחריות והתפקיד לשכנע את הצבא בכשירותו, ואז איש בצבא לא יוכל לטעון שמידע הוסתר. כל רופא צריך להיות כן עם עצמו בעת שממלא טופס משמעותי כזה, ואיני יכול לומר מילה רעה על הרופאה. אפשר לבקש חוות דעת של פסיכיאטר שרשם את הפריזמה בזמנו לגבי מבו של בנך כיום. בנך יכול להחליט שלא מציג את הטופס המלא של הרופא ויצטרך להתמודד עם השאלות בל"ג על סרובו להביא הטופס. אני יודע שהארכתי בתשובה, אבל השאלה המיוחדת והיום המיוחד הכבידו את התשובה.