קוצר נשימה במאמץ ותפקוד כללי ירוד

שלום רב אני בת 32, כבר תקופה ארוכה סובלת מקוצר נשימה בזמן מאמץ, ולעיתים תקופות של חולשה כללית ודלקות בגידים שבאות והולכות. אני נמצאת בבירור ראומטולוגי בשל כך, אבל מה שמטריד אותי באמת זה שבתקופה האחרונה אני מאוד מאוד סובלת מכל מאמץ קטן שאני מבצעת, כאילו בבת אחת התפקוד הדרדר. אני נתקפת בקוצר נשימה וסחרור, וחייבת לעצור את קצב ההליכה עד כדי כך שאני לא מעזה לצאת וללכת יותר מדי (מה שהייתי מבצעת ללא קושי רק לפני מספר שבועות). עברתי הולטר, אקו לב וא.ק.ג שנמצאו תקינים (קיימים VPB וAPB) והלכתי לרופא ריאות שלא התרשם שקיימת בעיה כלשהי. התעקשתי לקבל בדיקת תגר מאמץ ואני תולה תקוות בכך שסוף כל סוף זה יוביל לכיוון של אבחנה סופית. עשיתי עכשיו בדיקות דם (כימיה, LDH CRP) וכולן יצאו תקינות למעט ESR שתמיד גבוה אצלי (34). אני לא יודעת מה עוד אפשר לברר ומה לחפש... נראה שאם תפקודי הריאות יצאו תקינים נגזר עלי להמשיך ולסבול מקוצר הנשימה? אשמח לשמוע את עצתכם ואם יש לכם רעיון בנוגע למה עוד ניתן לעשות משום שאיכות החיים שלי כרגע מאוד ירודה. בתודה

לא התייחסת כלל למרכיב הנפשי של חייך, אחרי שציינת במפורש שהמרכיב הגופני נבדק לעילא ונמצא תקין. דכאון? חרדה? מתח? חוסר סיפוק מחייך? עומס בזוגיות/ הורות/ פרנסה/ לימודים... מה קרה בחייך בטרם החלו הבעיות הללו??

לפני כשנה הפכתי לאמא. יש לציין שבזמן ההריון לא סבלתי כלל מהבעיה הראומטולוגית וקוצר הנשימה לא הפריע לי. גם לאחר הלידה הייתי מסוגלת ללכת לא מעט והייתי בטוחה שחזרתי לכושר, אבל הפרעות הקצב שתארתי מקודם חזרו ביתר שאת וגרמו לי ללא מעט קוצר נשימה במאמץ בתקופה מסוימת אך כרגע הן התמעטו ופחות מפריעות לי בתפקוד. אני לא בדכאון, אני ומשפחתי כרגע נמצאים בתקופה לחוצה בחיינו, אבל מדובר בלחץ חיובי ולא דבר שלילי שעובר עלינו. קוצר הנשימה בזמן המאמץ תמיד היה קיים אך בתקופה האחרונה הוא אכן התגבר. האם המרכיב הנפשי כל כך חזק שיכול למנוע ממני לעשות פעולות פשוטות כמו ללכת 50 מטר בעליה?