צום של ילד בן 12

יש לי ילד נחוש ועקשן שהחליט לצום. האם עלי לאפשר לו לצום "לגמרי"? מבחינה בריאותית - האם לא עדיף בגיל הזה שלפחות ישתה מים? אני חוששת שיהיה לו קשה להתאושש מהצום...( אנחנו משפחה חילונית, השאלה שלי היא לא הלכתית בכלל )

1. ראשית מציע לשנות הכינוי מ"ילד עקשן" למשהו חיובי- ילד שיש לו דעה מוצקה, ילד שיודע מה רצונו וכד'. זה יפחית הצורך לבקש סליחתו בימי כיפור הבאים, זה פחות מתייג בצורה שלילית, ונוטע יותר בטחון עצמי בילד. 2. במקומות שונים בעולם, בן 12 הינו כבר גבר לכל דבר ועניין- בין אם אזורי מלחמה (גם אצלנו לפני שישים ומשהו שנים), בין אם באזורי מצוקה= רוב העולם. 3. אם מדובר בילד בריא בד"כ, הייתי מאפשר ללכת עם ליבו, אחרי שיחה. למשל- תראה גבר יקר שלי- אתה מעוניין לצום, אני מכבדת את רצונך. אנא בבקשה ממך, אם אתה מרגיש לא טוב או שמספיק לך, תרגיש חופשי לשתות או לאכול וזה לא ייחשב לך הפרת צום או שאתה פחות טוב. בשנה הבאה תהיה לך עוד הזדמנות. 4. אני מאמין שאם הוא ירגיש שסומכים עליו ונותנים לו ללכת עם רגשותיו, הוא יחזיר באותו מטבע של אמון. איני חושש שהוא "לא יתאושש". אם בכל שלב שהוא תראי שמצבו לא טוב, אפשר יהיה לשנות את החוזה, ולהחליט בשבילו על סיום הצום. זו הזדמנות פז לחיזוק קשרים ושינוי סטטוס שיחות מ"הורה ילד" ל"הורה בוגר". או-טו-טו הוא בתחילת גל ההתבגרות, ומראה ניצנים ראשונים של אמירה שונה משל אימו. כפי ששאלתך אינה הלכתית בלבד, תשובתי אינה "רפואית" בלבד