לד"ר אהוד

בהמשך לתשובתך "סיפורך רק מראה כמה אני צודק כל פעם שמבקש את כל הסיפור. הפעם נפלתי בפח של הנחה לא נכונה. גבר שיש לויקוציטים בשתן וגם צריבה- צריך לעבור בירור לסיבה. דלקת בכיליה (לא שכיח) בשלפוחית, בערמונית, בשופכה- בכל אחד מהמקומות יכולה לתת לויקוציטים בשתן אם אתה יודע שאין לך מה לחשוש מזיהום שעובר במגע מיני- זה יורד מהפרק. הטיפול שהאורולוג רשם לך טוב גם לדלקת בשתן וגם לערמונית. אם המחשבה היא שהדלקת בערמונית- הטיפול בד"כ ממושך יותר. אל תשאיר את העניין לא צטופל- גש לרופא המשפחה, שתף אותו בסיפור ודונו יחד בהמשך" להלן שאלתי : הייתי היום אצל רופא המשפחה שיעץ לי לקחת את האנטיביוטיקה ציפרופלוקסצין למשך שבוע בלבד במינון של 250 ולא 500 כפי שיעץ לי הרופא הקודם. לגבי החשש ממגע מיני - אני לא מתנזר ולפני שבועיים היה לי אמנם מגע ללא קנדום - לא היה בו צורך מכוון שלא היתה חדירה. לגבי החשש שלי ממחלת מין - הבנתי שהתופעות צריכות להיות קשות יותר כגון הפרשות מהפין או פצעים ....אין לי שום הפרשות ..דימום או פצעים באיבר המין מלבד צריבה קלה- האם זה שולל הדבקות מינית ? האם האנטיביוטיקה שקיבלתי אמורה לכסות גם מקרה כזה של הדבקות ממגע מיני או שזה מצריך טיפול אחר ובדיקה אחרת? האם בבדיקה שטרם קיבלתי של התרבית שתן יהיה ניתן לזהות אם זה חיידק אחר שנדבקתי ממנו - כמו זיבה או שזה מצריך בדיקה אחרת.....

מחלה המועברת במגע מיני היא בדרך כלל בהעברה של יחסי מין מלאים. בד"כ לא רק מין רואלי. חשיפה להפרשות יכולה להיות גם ללא חדירה מלאה, אם יש מגע באזור, גם חיצוני. כמובן שככל שיש מגע הדוק יותר וממושך יותר- יש יותר סיכוי להדבקות הסימפטומים לא צריכים להיות קשים- ממש לא, לעיתים זה ממש ללא סימפטומים רציניים ציפרוקסין הוא טיפול טוב לרוב הזיהומים של דרכי השתן והמין המינון של 250 מג' מתאים יותר לזיהומים של דרכי השתן, ובד"כ נותנים מינון של 500 פעמיים ביום לזיהומים אחרים קשה לי להיות בעמדה של שופט של הטיפול, כאשר יש לי רק את חלקי הסיפור, בלי לראותך בלי אפשרות לבדוק אותך, ובנוסף זה לא נושא שאני מטפל בו ביום יום. מציע לך לחזור לרופא המטפל ולדבר איתו על תהיותיך אני אנסה לקבל ייעוץ ממומחה בתחום ולהרחיב תשובתי, אבל אל תבנה רק על זה ואנא ממך- השתמש בקונדום בכל פעם של יחסי מין עם פרטנר/ית לא קבוע/ה