פרנדיזון ונדודי שינה

ד"ר הר שמש שלום רב שוב. לפני מספר ימים ענית לי על שאלה ששאלתי אותך לגבי לקיחת פרנדיזון. אז אני לוקחת כבר חמישה ימים את הכדורים במינון 20 מ"ג, ואני באמת מרגישה שיפור ניכר. אין כבר כמעט כאבים ביומיים האחרונים (מצד שני אולי זה סתם אפקט פלצבו/פסיכולוגי, די מוזר לי שתוך חמישה ימים כבר כמעט אין כאבים, אחרי שנה של יום- יום כאבים בעוצמות שונות). אגב אמנם למדתי את שלבי האבל של אליזבט קובלר-רוס, אבל כשכתבתי את ההודעה, לא חשבתי על כך, ואני מודה שאני עדיין לא שלמה עם האבחנה. בכל מקרה, אני חושבת שהכדורים גורמים לי לנדודי שינה. היום נרדמתי בשתיים עשרה (בלילה) ותהעוררתי בשתיים. אני מניחה שאולי בבוקר ארדם לעוד מספר שעות. העניין הוא שביום ראשון אני חוזרת לאוניברסיטיה ולעבודה, ואינני יכולה להרשות לעצמי לא לישון- ולהיות בחוסר תפקוד. את הכדורים אני נוטלת בשמונה/תשע בבוקר, לאחר ארוחה קלה. האם יש דרך למנוע את ההפרעות שינה? במידה ואני רוצה עכשיו להפסיק לנטול את הסטרואידים, האם אחרי חמישה כדורים, אני גם צריכה לרדת באופן הדרגתי? או שאני יכולה להפסיק בבת-אחת? תודה שוב ושבת שלום.

1. יופי שכבר את מרגישה יותר טוב 2. בהחלט יכול להיות שזו ההשפעה! כבר ראיתי זאת אחרי 48 שעות- כמו קסם זה עבד. 3. אכן פרדניזון יכול לגרום לזה, זו אחת מתופעות הלוואי. 4. עדיין נכונו לך אתגרים עם המחלה ועם הטיפול. אל תפסיקי טיפול. את כותבת שאינך יכולה להרשות לעצמך... וכו'. את כן יכולה. מה היית עושה אם זה היה תינוק חדש שיש לך ולא נותן לך לישון?? איך היית "מפסיקה טיפול"??? פה על כף המאזיים חייך מול ציונים באוניברסיטה! תחרקי שיניים, תדברי עם המרצים, תפסידי לימודים, תשלימי שעות שינה... אל תפסיקי טיפול. זה רק לחודש במינון זה אמרת! תמשיכי טיפול. 5. אחרי חמישה ימים עדיין אפשר בבת אחת להפסיק. אחרי שבוע עדיף כבר בהדרגה, אבל הרי אינך הולכת להשבר פה! תמשיכי טיפול. קבלי עזרה עם הקשיים בלימודים. איני יודע מה את לומדת באוניברסיטה- אבל זו האוניברסיטה של חייך עכשיו- החיים. המתודדות עם קשיים, מצבים שאי אפשר להשליך הכל מאחורי הגב- לכל אחד צרורו איתו הוא נודד בעולם תמשיכי- אל תוותרי לעצמך עשכיו

תודה על העידוד... אני רק אציין, שאני אוהבת ללכת לאוניברסיטה ולעבודה, אני חושבת שזה גם "בריא" לנפש, אני לא רוצה לשכב כל היום בבית- זה רק מגביר את הכאבים- לא סתם יש את הפתגם "גוף בריא בנפש בריאה". אני יכולה לבקש הקלות מהמרצים, ואני מניחה שגם יאפשרו לי (אך העבודות לא יעלמו, אלא יצטברו- ואני מעדיפה להמנע מכך). אגב, אני לומדת תואר שני בחינוך מיוחד. כחלק מלימודי אני מלמדת תלמידים בחינוך המיוחד- ויהיה לי מאוד לא נוח להיות "מעופפת" ולא מאופסת לידם. מצד שני,המשפחה והחברים אמרו לי שאני נראת "טוב" בימים האחרונים (גם כאלו שעוד לא סיפרתי להם על המחלה ועל הכדורים שאני נוטלת). ואני תמיד חשבתי שאני מצליחה להסתיר היטב את הכאבים (כנראה שאני שחקנית פחות טובה ממה שחשבתי שאני)- אז אולי יש הגיון להמשיך עם הכדורים. המון תודה, על הכתיבה הנעימה, החמימה והתמוכת. מאחלת לך ולבני ביתך רק בריאות וכמובן שמחה ואושר