שאלה לרופא

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

11/04/2011 | 17:48 | מאת: דניאל

שלום לרופא לפני כשלוש שנים איבדתי את בעלי באופן מפתיע מדום לב . זה קרה בבית ללא התרעה אני בת 50 נטלתי ציפרלקס במשך שנתיים וחצי. ולאט לאט הורדתי אותו ממני אבל אני לוקחת לוריוון כל יום כדור לפני השינה ואת זה אני לא מצליחה להוריד. ניסיתי חצי ניסיתי כל מיני תרופות טבעיות ללא הצלחה האם זה באמת קשה? והאם אני יכולה להמשיך לקחת בלי סוף כל יום זהו התמכרתי? תודה דוקטור

לקריאה נוספת והעמקה
11/04/2011 | 19:47 | מאת: ד"ר אהוד הר-שמש

שלום דניאל. עצוב מאוד לשמוע את מה שעברת, ולא פלא שלא קל לך בלי איזו משענת, שהיא תחליף גם אם מינימלי, למה שהיה לך. איני יכול לשפוט אם תגובת האבל שלך היא מה שמכונה תקינה (מי אנחנו שנשפוט דבר כזה), אבל אם את מרגישה, ואולי גם הסביבה נתנה לך להבין, שאולי הגיע הזמן לצעד חדש כלפי חיים בצורה שונה, את יכולה להמשיך את הלוריבאן, ובמקביל לקבל טיפול תומך שיעזור לך לצעוד קדימה. זה יכול להיות פסיכולוג או פסיכיאטר או עו"סית, שתפקידו יהיה לא רק להקשיב לך, אם גם לעודד אותך לנסות לעבור לפאזה אחרת. את רק בת 50 ויש עוד חיים שלמים לפנייך. יש אנשים שמצד אחד זקוקים ומצד שני לא מעיזים לשוחח עם הנפטר, לבקש ממנו סליחה, ולקבל אישורו להתחיל חיים בלעדיו. (תנסיי את הספר "יש שם מישהו?" של מריאן קיז). ולבסוף, אולי תחליטי שמותר לך להיות מכורה ללוריבאן, אם הודות לזה את מסוגלת לנהל חיים (כמעט) תקינים. מקווה שעזרתי בחשיבה.

11/04/2011 | 20:55 | מאת: דניאל

אני מאוד מודה לך על העידוד בוודאי שעזרת לי אני אלך לקנות את הספר תודה וחג שמח עם הרבה בריאות לך ולמשפחתך

מנהל פורום רפואת משפחה