דחוף-מבקשת עזרה

דיון מתוך פורום  רפואת משפחה

04/10/2010 | 18:30 | מאת: הגיל המבוגר יותר

ערבטוב אמא שלי בשנות החמישים לחייה שתהיה בריאה, לאחרונה,מדובר על אולי 3-4 שנים, אני לא מצליחה לתקשר איתה באף שעה ביום-אסביר ת הסיבה. היא כל הזמן עצבנית ומתוחה.מלאת כעס.הפנים משדרות רוגז,מתח,עצבים,צורת הדיבור,יש לה התפרצויות זעם מוזרות,היא לא מוכנה להקשיב,ממעטת בשלאול ילדיה לשלומם או לשוחח איתם 90 אחוז בעבודה 10 אחוז עם ההורים שלה ואז לילדיה נשאר בעצם כלום מאוד קשה לי עם זה אני סטודנטית בשנות העשרים לחיי, מרגישה חסר עז-אין לי כרגע הרבה חברים או חבר לדבר איתו ולהיו תאיתו ומה שנשאר זוהי אמא,אני בת בכורה יש לי עוד אחות ממש קטנה וקשה לשוחח איתה,וגם המשקעים האלו לפניה בלימודי התיכון לא מועילים, יש לאמא הרבה משקעים בעבודה והרבה מאוד משקעי בריאות של דאגה להוריה המבוגרים -מאז סבא חלה לפני מספר שנים היא כל הזמן איתו והאחיות האחרות לא ממש יכולות לעזור כי הם גרות דרומה,מה שקורה זה שבעצם או שהיא עצבנית על הבריאות או על העבודה או על החיים בכלל ואז היא מגיעה הבייתה ואנחנו 2 בנותיה הקורבן.אנחנו מרגישות נורא ואיום כל הזמן"לכי תעשי""לכי תביאי",אם אתה ין היא תעיר אותך העיקר תעשה מייד מה שהיא רוצה,בקושי אפשר לשוחח איתה ולשאול שאלות-לבשר על ציון טוב שקבלתי במבחן גמר התואר,לספר על משהו משמח או דבר טוב שקרה, לפעמים מוציאה מילה 2 לא יפות מהפה,מרבה במילות פקודה או דברי עצב וקשה קשה לי נורא עם זה האים זה יכול להיות משהו בריאותי שקשור לדבר הזה או שזה ספונטני וטבעי בגילאים האלו? אני אוהבת את הוריי בכל ליבי מעריכה ומוקירה ויודעת שהם נותנים ועושים הכול בשבילי-מאידך מרגישה ממש אומללה ולא יודעת למי לפנות... ניסיתי לשוחח עם כל אחד מההורים ללא הצלחה ניסיתי במכתבים ניסיתי הכול.לא עזר האים זה חלילה יכול להיו תקשור למנגנון עצבי,משהו במוח,משהו בלב חלילה או שסתם גיל המעבר ההתבגרויתי הזה עם כל המשקעים שסוחף דרכו אני מאחלת לנו ולכל עם ישראל רק בריאות אמן!!! אנא עזרו לי. תודה רבה מלכי

לקריאה נוספת והעמקה
04/10/2010 | 18:53 | מאת: ממש מרגש

עצוב היה לקרוא מה שאת כתבת תהי חזקה

04/10/2010 | 19:15 | מאת: אני

תודה אני מודה לך,שיש אנשים טובי םשיודעים להקשיב זה נורא נורא קשה לי אני מודה גם כשאתה תלמיד מצטיין וילד טוב של בית-שאוהב לעזור,שאוהב לתמוך,אוהב לתת וממש חונכת גם טוב-לפעמים אתה מרגיש לבד כרגע,לצערי אין לי חבר,נפרדתי ממנו,וחברות הרבה אין לי,הטובות טסו לחו"ל ללמוד שם בגלל התנאים הקשים בארץ, הסיבה היחידה שאני כותבת כאן בפורום לד"ר מזור/הס זה בגלל שאני כבר לפחות עשור או יותר קוראת פה בפורומים ולפעמים גם כותבת ולומדת מזה המון,ורוצה לדעת אולי חלילה חלילה זה משהו בריאותי ואיך אפשר לעזור תודה רבה שוב לכל התומך

06/10/2010 | 18:13 | מאת: ד"ר שי מזור

את שואלת שאלה ענקית אגב,אני משוכנע שלפני זמן מה כבר שאלת אותה שאלה ,,,ואיתך הסליחה אם לא גיל הזיקנה תובעני מאד,,אנשים מזדקנים ,המחלות/מוגבלויות שלהם גורמות לירידה ביכולת התפקודית והקוגניטיבית והם נהפכים לנזקקים הנזקקות שלהם היא כל כך תובענית שהיא נהפכת להכל או לא כלום,, אתה אמור להיות שם בשבילם ובתדירות גבוהה יחסית הבעייה היא שאלה הם הורייך ואתה מוצא עצמך תומך באבא או באמא אפילו שבעבר לא ממש מצאת שפה משותפת איתם,,יותר מזה ,,נוצר מצב שכל מכלול היחסים שלכם נכנס ומשתלט על העסק וזה ממש קשה,,,תארי לעצמך שכל חייך טענת שהורייך העדיפו את אחיך/אחותך ועכשיו עלייך מוטלת האחריות לבריאותם,,קשה ומחניק וזה בדיוק מה שקורה לאימך וזה תובעני ודורשני ומעייף וסוחט כל טיפת אנרגייה של אימך והיא מניחה שאתן יכולות להסתדר בלעדיה וכשהיא מגיעה סוף סוף הביתה היא לא משאירה מקום ליחסים שבינה לבינכן===וזה כואב והדרך היחידה לנסות להתמודד עם זה היא לנהל סוג של דיאלוג איתה,,,אפשר לעשות זאת על ידי כך שתזמיני אותה לצאת לכוס קפה ,,,ולדבר ולדבר,, ואין לי מה להוסיף בנדון

06/10/2010 | 18:44 | מאת: מלכי

היי ד"ר מזור לא זו לא אני מהעבר וכן-שואלת בכל זאת אם יורשה,שאלה קצרה ביותר, ומה קורה אם גם מכתבים וגם שיחות בע"פ וגם אחרים לא עזרו? ומה קורה אם זה לפעמים הופך גם לאלימות מילולית,ולזריקה של דברים בבית סתם כך על הרצפה או צעקות שווא במרפסת לעיני שכנים המבישות אותך כבן? מה עושים אז? ומה קורה אם בעצם.. אתה מבין-רוצה לשאול אם זה לא בעיה בריאותית חלילה ואם אין זה קשור לעורק סתום או משהו כזה תודה וברכה מלכי

מנהל פורום רפואת משפחה