מכתב להודייה

שלום ד"ר מזור רציתי להודות בחום,מעומק הלב,על עזרה,תמיכה ומענה צמוד למשך שנים אף פעם לא נטשת,תמיד ענית בחוכמ/לעניין-גם אם אנשים שאלו קצת שאלות מביכות מגוחחות או מעצבנות,תמיד היית ישר הגון אמיתי וסבלני אם כן-כן ירבו כמוך. ראיתי את הדברים שכותבת פה ד"ר הס,וגם אתה,ובאמת...אין מילים. כל חיי רציתי ללמוד רופאה.אני מנסה להתקבל בכל אופציה אפשרית.לא רציתי לעזוב את הארץ ולכן לא עשיתי זאת.ואני חושבת שמצד 5 אוניברסיטאות עם חסר כזה איום ונורא היום באחיות וברפואים,אפשר להקטין ראש ולהקל בסכמי קבלה אומנם כמו לאנשים כמוני שחסר היה להם מספר זעום של נקודות ובבכי מר ודמעות עברו ללימודי מדעי החיים ומנסי ם בכל הכוח להצטיין גם שם בעה"ש ולעבור הלאה אל החברה שלכם. אני מאוד רוצה לקחת חלק מתרומתכם אתם,רוצה להיות כמוכם,זהו חלומי.... המצב הו א מצב עובדתי וקיים-נכון לעכשיו גם אם אעשה עוד מבחן מור או עוד פפסיכומטרי זה לא ככך יעזור כי היום מחר מחרתיים אקבל 800 וימציאו 890 הרי הם מוכרים לנו.......למרות הכו ללא מתייאשת ממשיכה בתור אדם פשוט וקטן מהאוכלוסיה לתרום חלקי,משתדלת להמשיך כל עוד אפשר לעזור,לתרום,ומקווה שלא נזדקק אבל גם להציל.... אני חושבת שהמכתב שד"ר הס כתבה עבורי בבוקר ואחכ התנצלה,לא היה מהלב אולי היא צחקה איתי ולא צחקה עלי-לפחות כך אנירואה את הדברים,והיא באמת מוערכת גם כן עלידי מכל הלב והנשמה. אז בקיצור,מי יתן ואוכל להיות כמוכם,מי יתן ויצטמצם מספר החולים עד לאפס, וזהו-שנוכל רק לעזור ולעזור.כל טוב ולילהטוב. ממני..............

בשעה מורכבת ורגישה זאת שבחיי אני מוצא את המלים מחממות את הלב תודה

ד"ר מזור באמת מכל הלב זה מגיע לכם, אתם עושים פה עבודת קודש אם אני איי פעם אגיע להגשים את חלומי אולי אלמד קצת ממכם בזמני החופשי עוד כאם לילדים לעזור ככה ולתרום. אומנם מהחינוך,מהבית תמיד בה"ש לימדו ומלמדים עדיין-לעזור לתמוך לתת לסעוד....אבל....אין כמוכם באמת.