שאלה לצוות הרפואי

שלום לצוות הרפואי אני בת 25 לפני כשנה אבי נפטר באופן פתאומי מדום לב והוא רק בן 50 אני הייתי הילדה של אבא אבל לא הייתי בבית למזלי שזה קרה אז לקחתי פחות קשה מאחי ומאחותי ואימי שחבו חוויה לא נעימה בכלל הם טופלו אימי ואחותי ברסיטל ואחי בציפרלקס אני כנראה שהייתי קצת גיבורה ורציתי שזה יעבור לבד כעת אני מאוד סובלת מפחדים מצבי רוח חוסר תיאבון הייתי אצל הרופא נתן לי חצי כדור של קלונקס ללילה אמר שאם לא יחלפו התופעות לוואי שאני אבוא לקבל טיפול של סרוקסט למה סרוקסט בגלל שאני נמצאת בטיפולי פוריות עברתי חודשיים מאוד קשים של זריקות הורמונים והרופא אומר שהכדור הזה יכולים לשתות בהריון האם זה לא מסוכן? האם כדאי עוד לחכות ולא ללכת לטיפול קבוע אולי היה לי שיבוש של ההורמונים וזה גרם לי למצבי רוח אני קצת מבולבלת וסליחה על השאלה הארוכה תודה והרבה בריאות

אני יודע שזה יישמע פטטי כי אני הרי לא מכיר אותך אבל הרשי לי להביע את תנחומי על האובדן שלכם 1. אני לא יודע איזה נוגד דיכאון מותר ואיזה אסור=את זה אני משאיר לרופא הנשים 2. אני כן יודע (מנסיון אישי במשפחה) שהורמונים משגעים את גוף האישה וגורמים למצבי רוח קיצוניים ול"קריזות של הגוף והנפש" 3. יש סכוי סביר שההורמונים הצליחו להקפיץ אצלך את מה שהיה מדוכא כל העת ,את העצב והיגון על מות אביך 4. אני לא יכול לאמר אם ההרגשה הרעה שלך היא עקב השתוללות ההורמונים או עקב החרדות/פחדים/דיכאונות ש"קפצו" החוצה לכן, הייתי עושה שיחה אינטימית עם רופא הנשים (כמובן שהוא צריך להיות אנושי) ,שוטח בפניו את ספור האובדן של אביו ומברר עד הסוף את נושא התאמת התרופה להריון