האם נכלל בסל הבריאות?

שלום ד"ר הייתי שמחה לדעת האם בדיקת דם לקרישיות יתר שנקראת פקטור 5 ליידן כלולה בסל הבריאות בקופח כללית או יש לבצעה באופן פרטי? כמו כן האם פקטור 2 נכלל או יש לבצעו באופן פרטי? האם ידוע לך האם ניתנות הנחות בבדיוקת דם אלו ע"י קופח כללית למי שיש כללית מושלם? האם הקופה לא אמורה לסבסד את הבדיקות למי שיש ארוע מוחי במשפחה? תודה ושבת שלום

שתי הבדיקות, כפי שידוע לי, כרוכות בתשלום ואינן בסל.

Web Hosting by Netfirms | Free Domain Names by Netfirms בס"ד קרישיות יתר – טרומבופיליה – Thrombophilia כאשר יש פגיעה בכלי דם, בעת פציעה או מסיבה אחרת, מופעלת מערכת קרישת הדם. מערכת הקרישה בנויה משרשרת ענפה של תהליכים שבה מעורבים תאים (תאי אנדותל המצפים את דפנות כלי הדם), טרומבוציטים וחלבונים רבים הפועלים בתיאום מפליא ליצירת קריש דם. המערכת כוללת זרזים ומעכבים והאיזון ביניהם קובע את התוצאה הסופית של התהליך – קריש של פיברין – שמטרתו לסתום את החור שנוצר בדופן כלי הדם. גם לאחר שכבר נוצר הקריש הוא ממשיך להיות מפורק מצד אחד ע"י תהליכים של פיברינוליזה ולהיווצר בתהליך הקרישה הרגיל. במהלך הימים שלאחר מכן, תוך תהליך הריפוי, מפורק הקריש והזרימה בכלי הדם מתחדשת. קרישיות יתר היא מצב שבו הדם נקרש בקלות יתר או יתר על המידה. התוצאה היא טרומבוזות – קרישי דם – לא רצויים בורידים או בעורקים שעלולים לגרום לתחלואה קשה, לנכות, להפלות חוזרות ואף לסיכון החיים. הארועים הטרומבוטיים יכולים להתרחש בורידי הרגליים ולגרום לשליחת תסחיפים ריאתיים או למחלת כלי דם היקפית, בעורקי הלב (העורקים הכליליים) ולגרום לתעוקת חזה או אוטם שריר הלב, בעורקי הראש והמוח ולגרום לשיתוק (TIA או CVA), בעורקי מערכת העיכול ולגרום לנמק במעי, במערכת כלי הדם של הכבד ולגרום לאי ספיקת כבד וכן הלאה. קרישיות יתר יכולה להיות נרכשת או מולדת / תורשתית והיא יכולה להיות מצב זמני או קבוע. הסיבה יכולה להיות פעילות עודפת של גורמי קרישה שדוחפים את מערכת הקרישה בכיוון יצירת הקריש, חוסר של בלמי הקרישה הטבעיים בגוף או פגיעה במערכת הפיברינוליטת שתפקידה, כאמור, לפרק את הקריש. ישנם מצבים שמהוים סיכון לקרישת הדם. עליהם נמנים: שכיבה ממושכת (לאחר ניתוחים או טראומה ופציעה משמעותית, שמירת הריון, מחלות קשות ומתישות וכיו"ב) טיסות ממושכות בהן יושבים בתנוחה קפואה וברגליים "מכווצות" ולא זזים מספיק הריון (בגלל עליה טבעית בגורמים פרו-קואגולנטים) ניתוחים (אורטופדיים ונוירוכירורגיים) גיל מבוגר מחלות שבהן זרימת הדם מואטת (פוליציטמיה, אי ספיקת לב) השמנת יתר עישון נטילת גלולות למניעת הריון מחלות דלקתיות כרוניות, מחלות אוטואימוניות ומחלות גידוליות – עקב עליה משנית ברמת פקטור 8 ופיברינוגן PNH – Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria מחלות מילופרוליפרטיביות ולאוקמיות מילואידיות (בעיקר M3 ו- M5) תסמונת נפרוטית אין הדבר אומר שבהכרח יווצרו קרישי דם לא רצויים במצבים אלה, אבל אם יש גורם סיכון נוסף – למשל, אחד או יותר מגורמי הסיכון לטרומבופיליה - ברור שהסיכון גדל בצורה משמעותית. גורם סיכון משמעותי לקרישת יתר הוא ארוע טרומבוטי בעבר, גם אם הארוע הראשוני התרחש עקב סיבה בנאלית וללא גורמי סיכון ברקע. לא כל הגורמים לקרישיות יתר ידועים עדיין, אבל בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתחום זה ונצבר מידע רב על גורמי סיכון מולדים ונמצאו הדרכים לאבחונם. התקלה יכולה להופיע בצורה קלה – הטרוזיגוט – שבה יש רק גן אחד פגום ולכן חלק מהחלבון תקין ומתפקד כנדרש או בצורה חמורה שבה 2 הגנים פגומים – הומוזיגוט. מתי יש לחשוד בקיום טרומבופיליה ? · ארוע טרומבוטי ורידי לפני גיל 40-50 או ארוע טרומבוטי ללא סיבה / רקע · ארועים טרומבוטיים חוזרים (בכל גיל) · ארוע טרומבוטי משמעותי או במיקום ייחודי – ארוע מוחי בגיל מעיר יחסית, ארוע טרומבוטי בכלי דם של מערכת העיכול או הכבד · כאשר יש הסטוריה משפחתית של ארועים טרומבוטים חוזרים או טרומבופיליה ידועה במשפחה · טרומבוזה בהריון או תוך נטילת גלולות למניעת הריון, או תוך נטילת טיפול הורמונלי · הפלות חוזרות · מצאים מחשידים בבדיקת PT/PTT שגרתית גורמים ידועים לקרישיות יתר הם: פרוטאין C הוא נוגד קרישה טבעי, "בלם". חסר פרוטאין C protein C deficiency פרוטאין S הוא נוגד קרישה טבעי, "בלם". חסר פרוטאין S protein S deficiency AT-III הוא נוגד קרישה טבעי, "בלם". חסר אנטיתרומבין 3 AT-III deficiency פקטור 5 הוא גורם קרישה ופרוטאין C הוא ה"בלם" שלו. בפקטור 5 ליידן יש שינוי במבנה של החלבון שמונע את קשירת פרוטאין C ולכן נמנעת פעולתו הבולמת. פקטור 5 ליידן – Factor V Leiden (תנגדות לפרוטאין C משופעל) פרותרומבין הוא חלבון המוצא של תרומבין שהוא מרכיב חשוב שמערכת הקרישה. המבנה החריג של מולקולת הפרוטרומבין גורם לכך שנוצר יותר תרומבין ורמתו בדם עולה, דבר שמעודד קרישה. פרותרומבין 20210A prothrombin MTHFR הוא אנזים חיוני לנטרול הומוציסטאין בגוף והפגם באנזים עלול לגרום לעליה ברמת ההומוציסטאין בדם ולקרישיות יתר. מתן חומצה פולית או השלמת החסר פותרת את הבעיה ברוב המקרים (לא בהומוציסטינוריה בה לעתים ויטמין B6 בכמויות גבוהות ודיאטה דלת מתיונין מסייעים להקלת המחלה). היפרהומוציסטאינמיה – · עקב פגם בגן של MTHFR · עקב מחסור בחומצה פולית או B12 · הומוציסטינוריה – מחלה מולדת. נוגדנים עצמיים כנגד מרכיבים פוספוליפידיים בחלבוני מערכת הקרישה. נוגדנים אלה מתבטאים במעבדה בהארכת זמן הקרישה בבדיקות PT/PTT, אך במציאות פועלים כמזרזי קרישה. אנטי פוספוליפידים / לופוס אנטיקואגולנט / אנטי קרדיוליפין Ü תסמונת APLA ראשונית או משנית העליה יכולה להיות משנית למחלות חריפות או כרוניות, ואולי גם כתכונה מולדת. רמה מוגברת של פקטור 8 העליה יכולה להיות משנית למחלות חריפות או כרוניות, ואולי גם כתכונה מולדת. רמה מוגברת של פיברינוגן לא ברורה הסיבה לרמה הגבוהה, אולי תכונה מולדת רמה מוגברת של פקטור 11 לא ברורה הסיבה לרמה הגבוהה, אולי תכונה מולדת רמה מוגברת של פקטור 9 פיברינוגן (חומר המוצא ליצרת פיברין, המרכיב העיקרי של קריש הדם) במבנה לא תקין כרוך לעתים בקרישת יתר. דיספיברינוגנמיה Dysfibrinogenemia *** מידת הסיכון לקרישיות יתר שונה בין גורמי הסיכון השונים הבירור לקרישיות יתר כולל: נטילת אנמנזה (תולדות מחלה והסטוריה רפואית) של הנבדק ומשפחתו. בדיקות מעבדה – ספירת דםPT, PTT, TT, ובדיקות ספציפיות לאיתור ההפרעות המוזכרות לעיל. יש בדיקות שלא ניתנות לביצוע כאשר החולה מטופל בנוגדי קרישה ויש בדיקות שחייבות להתבצע רק כחלוף מספר שבועות מהארוע הטרומבוטי או כמה שבועות לאחר סיום ההריון. חשוב לברר נושא זה עם הרופא המזמין את הבדיקה או עם המעבדה שבה מתבצעת הבדיקה. חשיבות הבירור אינה רק כדי לדעת ולאבחן. יש לכך השלכות טיפוליות מהותיות ביחס לחולה ובני משפחתו. למשל: תקופת הטיפול נוגד הקרישה (לזמן קצר או ארוך או לכל החיים), מתן טיפול מונע בעת היווצרות מצב שמהוה בעצמו סיכון יתר לקרישה, בדיקת בני משפחה אחרים כדי לאתר אנשים בסיכון ולהנחות אותם כיצד עליהם לנהוג. מקורות נוספים לנושא טרומבופיליה : http://www.fvleiden.org/links.htm