קושי בהטלת שתן

אישה כבת 25 ילדה לפני כשבועיים. לידה ראשונה. הלידה עברה בשלום והתינוק בסדר גמור. אך האישה אינה מסוגלת לעשות שתן , לא שורף או כואב, יש לה לחץ ולא יוצא לה שתן. מחברים אותה לקטטר למספר ימים, ולאחר שמוציאים שוב אינה מצליחה לעשות שתן. קיבלה ליתר ביטחון אנטיביוטיקה. גם סובלת מעצירות ומשתמשת בחוקנים. שיחררו אותה הביתה עם התינוק ומחוברת לקטטר. עם קטטר יוצא לה שתן. מה הסיבה שאינה מסוגלת לעשות שתן באופן טבעי, היא אנמית והרופאה סרבה לתת לבה ברזל מאחר והברזל גורם לעצירות שממילא היא סובלת. מה עושים? היא מרבה בשתייה. שאלה נוספת אודה באם תעזרי לי. תינוק כבן 3 חודשים אינו מוכן לאכול מבקבוק ורק לינוק. אימו הניקה אותו כל הזמן , וכעת שהיא רוצה לצאת לעבוד, מנסה להאכילו מבקבוק, הוא צורח עד השמיים ואינו מוכן לאכול משום בקבוק. וזה כבר נמשך חודש ימים . מה עושים? מודה לך מאד - גילי.

לגבי המצב אחרי הלידה, ייתכן שמדובר בסיבוך של האפידורל, או בשיתוק זמני של מערכת העצבים באיזור השופכה. חשוב ללמוד לעשות צנתורים של שלפוחית לבד ו"לגמול" מהקטטר כמה שיותר מהר, ובכל מקרה להיות במעקב של רופא נשים ואולי גם אורולוג. לגבי התינוק, קודם כל, הוא צודק - הרבה יותר כיף לינוק מהציצי מאשר מהבקבוק. יש היום דרכים להמשיך להניק גם תוך כדי עבודה (אני הצלחתי לעשות את זה למשך לפחות 3 חודשים אחרי שחזרתי לעבודה - המטפלת היתה מביאה לי את הילדה למרפאה פעם-פעמיים במהלך הבוקר - תלוי באורך היום - וכולם "עמדו דום" כשהילדה הגיעה...). בכל מקרה, זה עניין של "חינוך" - צריך למצוא את הפטמה של הבקבוק שהתינוק הכי יאהב, ואח"כ - הוא בסופו של דבר יסכים לאכול אם יהיה רעב מספיק. צריך להתעלם מהצווחות למשך מספר שעות (נשמע אכזרי אבל בפועל זה לא כזה נורא), ואח"כ הוא כבר יסכים לכל דבר. אפשר לנסות לשלב ולתת לו לפחות בהתחלה חלב שאוב מהאמא בבקבוק, ואז לפחות הטעם יהיה אותו דבר.