דכאון???

שלום! אני בת 33. לפני כחודשיים התחלתי לחלום חלומות קשים, לאחר מכן הפחדים השטלתו עלי גם ביום. הפחדים קשורים בעיקר לילדים וכל מיני סכנות שעורבות לנו ביום יום והיום המצב הוא שהמחשבות הלא טובות לא עוזבות אותי במשך כל היום. המצב מחמיר בשעות הערב עד כדי בכי. אני צריכה לציין שאני עובדת, מצליחה, יש לי משפחה טובה ו2 ילדים ואני מתפקדת ללא דופי. היום חזרתי הביתה והרגשתי שמה שישפר את הרגשתי זה תאורה חזקה בבית ואז נזכרתי שלא מזמן קראתי מאמר (יתכן גם באתר הזה) על כך שדיכאונות מחמירים בחורף עקב חשיפה לא מספקת לאור יום. אני צריכה לציין שאני יוצאת מהבית בשעה 6 בבוקר כשעדיין חשוך, אני יוצאת מעבודה בשעות שמתחיל להחשיך והעבודה שלי הינה במעבדה חשוכה עם מנורת פלורוסט אחת מעל ראשי. האם זו יכולה להיות סיבה למצבי? מה לדעתך אני צריכה לעשות על מנת לצאת מהמצב? טיפול תרופתי או לחכות לקיץ? תודה.

שלום לך המצב שאת מתארת נשמע יותר כבעיה של חרדות מאשר בעיה של דכאון, אולם יתכן שעצם המשכות המצב הזה גורמת לירידה משמעותית בשמחת החיים שלך ומצב רוחך. יש סיבות רבות למצב רוח ירוד ודכאון. בדכאון של ממש מדובר בירידה במצב הרוח, באנרגיות, בחשק לעשות דברים, בחוסר ההנאה מדברים שבעבר נהגו לשמח אותנו ועוד. כדי שנתיחס למצב כאל דכאון הוא צריך להמשך מעל לשבועיים. נכון שנמצא קשר בין מצב רוח לרמת התאורה או עונות השנה. במקרה שלך התחלת לסבול מסיבה זו או אחרת מחרדות ויש קשר בין השניים. גם הטיפולים הם דומים בהרבה מקרים (לדכאון וחרדה). אם המצב נמשך חודשיים ויש ירידה של ממש באיכות החיים שלך ואת מרישה חנוקה, אין סיבה לחכות לקיץ, אלא להתחיל בטיפול. יש אופציות טיפול רבות ובינהם גם שיחות וגם טיפול תרופתי (שאפשר לקבל גם אצל רופא המשפחה), כך שעדיף להתחיל לצאת מהמצב... תרגישי טוב..