תשישות כרונית

שלום שמי משה אני בן 32 גובהי 170 ומשקלי 67 ק"ג. לפני כחמישה חודשים חזרתי מטיול בצפון הודו. לא השתמשתי בשום סם / פטריה לא עישנתי שום דבר ואף הקפדתי לשתות ולאכול במקומות מסודרים. כשחזרתי לארץ תפסה אותי תשישות מתמדת. אני ישן כ 9 שעות ביממה ( בעבר ישנתי רק 6-7) ועדיין מרגיש עייף מאוד. עד לפני הנסיעה הייתי פעיל מאוד גופנית : ריצות שבועיות למרחקים ארוכים , טיולים למיטיבי לכת , צלילה ועוד. גם הטיול בהודו היה לצורך טיפוס הרים בהימאליה. כיום אני מרגיש קושי רב במאמץ: דופק מואץ , נשימה מוגברת בפעילויות שבעבר היו שגרתיות עבורי. אני מרגיש שחם לי כמעט כל הזמן למרות שטמפרטורת הגוף שלי תקינה. בבדיקת דם כללית ובבדיקת צואה שעשיתי לפני חודש לא נמצאו שום בעיות ו/ או טפילים. בוקר אחד לפני חודשיים קמתי עם סחרחורות עזות ובעיה בשיווי המשקל. רופאת המשפחה שלי וגם רופאה מומחית ל אא"ג אבחנו דלקת באוזן הפנימית. אמנם חל שיפור רב במצבי , אך הסחרחורות עדיין לא נעלמו לגמרי והן חוזרות (בהתקפים קצרים של שניות בודדות) כאשר אני מבצע תנועות מהירות עם הראש או עובר משכיבה לישיבה ולהיפך. האם הסימפטומים שלי מזכירים את מחלת הנשיקה / מחלת היאפים או שאולי מדובר באיזה חיידק שהבאתי איתי ארצה ? אשמח לדעת איזה בדיקות נוספות להערכתכם עליי לבצע כדי לקבל אבחון וטיפול מתאים ?

קודם כל ייתכן שמדובר בתסמונת החזרה מחופשה ממושכת והרצון להמשיך להיות בשנטי כאשר החיים כאן הם לא בדיוק ככה (תחשוב על זה). שנית - ייתכן מאד שמדובר בדלקת באוזן הפנימית שגורמת לסחרחורות וחולשה. תסמונת היאפים זה כותרת נורא אינית אבל אני לא בטוחה שכדאי להדביק אותה לכל חולשה או סחרחורת. אני מציעה שתחזור לאט לפעילות גופנית באופן הדרגתי, ותסתגל מחדש לתזונה שבארץ. רבים מאלה שחוזרים מהמזרח לוקים בבעיות של ספיגה מהמעי מכיון שבמזרח לא אוכלים חלב ומוצריו והמעי מאבד עם הזמן את היכולת לעכל מאכלים אלה ולכן התופעה היא של בחילות ושלשולים שנחשדים בהתחלה כזיהום אבל בעצם זה חוסר סבילות לחלב שחולפת עם ההתרגלות מחדש לתזונה. אני משערת שלאט לאט הכל יחזור לתלם ויהיה שוב בסדר, במיוחד אם מאד תרצה בכך ותכוון לכך.