בבקשה שמישהו יעזור לי להבין
דיון מתוך פורום רפואת משפחה
שלום לכולם. אני בת 16 וגיליתי שאמא שלי חולה באוסטאופורוזיס. אני לא מפסיקה להוריד חומר על המחלה מהאינטרנט ומספרים אבל עדיין מתוסכלת ומפחדת. הבנתי שהמחלה היא בעקבות בריחת סידן, ושהעצמות נהיות פריכות ומתפוררות ובגלל זה כל תנועה לא נכונה וכל מכה קטנה יכולות לשבור אותה. הייתי רוצה לדעת בבקשה אם יש עוד סיכון? האם המחלה מסוכנת? האם עלול לקרות לאמא שלי משהו חמור? איך נטפל בזה, איך אני אוכל לעזור לה לעבור את המחלה? היא תשאר איתה כל החיים? תודה רבה לכל מי שיהיה מוכן לעזור לי.
ליאת שלום, היום בחיים של הצעירים הכל זה "אופרת סבון" ונורא דראמטי. בחיים האמיתיים זה לא ממש כך. אוסטאופורוזיס לא אומר שבבוקר אמא תקום ויתחילו להתפורר לה העצמות ויהפכו לחול ותצטרכו להרים אותה בכפית (סליחה על ההגזמה...). מה שקורה בעצמות זה שלאחר הפסקת המחזור, ולפעמים עוד לפני זה - תלוי בתורשה בתזונה (תזונה דלת סידן), ובפעילות הגופנית, וכן במשקל (תת-משקל - גורם סיכון, עודף משקל - פחות בעייתי במקרה הזה) ובגורמים נוספים - כמו עישון (רע), תרופות שונות (סטרואידים, תרופות לאפילפסיה), מחלה של בלוטת התריס - חלים שינויים במבנה העצם. עצם באופן טבעי נבנית ונהרסת כל הזמן. קיימים תאים בונים (אוסטאובלסטים) ותאים הורסים (אוסטאוקלסטים) ושניהם חיים להם בתוך מח העצם וכל הזמן מעצבים את מבנה העצמות. בהתחשב בתנאים שציינו קודם, יש יותר פירוק עצם מבניה, ולכן העצם הופכת יותר שברירית (אוסטאופורוטית). הדבר חשוב במיוחד באיזורים נושאי משקל כמו עמוד שדרה ועצם הירך, וכן בשורש כף היד (ואלה המקומות שבהם בודקים צפיפות עצם). אם מאובחן אוסטאופורוזיס, קיים היום טיפול שעוזר, יחד עם תזונה עשירה בסידן ופעילות גופנית בונה-עצם (פעילות גופנית שמעודדת פעילות אוסטאובלסטים יוצרי עצם), להגביר את צפיפות העצם ולהקטין את הסיכון לשברים. המחלה, או יותר נכון המצב הזה - הוא כרוני - לכל החיים, אבל שוב, ניתן לעצור את ההדרדרות בעזרת מה שאמרתי. ולגבייך - כדי למנוע שגם לך יתחיל התהליך בגיל צעיר - חשוב לצרוך כמות נכונה של סידן ליום. את בגיל הכי קריטי בו ישנו שיא הגדילה ומאד חשוב בגילך לצרוך לפחות 1300 מ"ג סידן ליום . אני מצרפת מאמר מאתר של שומרי משקל לגבי כמות הסידן הדרושה, ואיך לקבל אותה מהמזון. http://www.shomreymishkal.co.il/hlife_art.asp?type=1&Id=68 מקווה שזה קצת הרגיע אותך. חג שמח.