רגישות לרעשים

התינוק בן חודש והוא ילדי השני. יש לי הרגשה שאינו מגיב לרעש ובפרט לרעש פתאומי וחזק או לקריאה חזקה בקרבתו. הדבר מתבטא באדישות והכוונה היא להעדר חיפוש מקור הרעש או כיווץ ואו תנועה כל שהיא כתגובה למשהו בלתי צפוי ואולי מפחיד מבחינתו. האם זה טבעי ורגיל או שיש לגשת לרופא ילדים. הראייה והתגובות נראות בסדר כמו מעקב עם העיניים אחרי עצמים והסטת הראש לכיווני כולל מה שנקרא חיוכים.

כהורים לילד שני אתם בוודאי רגישים ומשווים לילד הקודם. מאד ייתכן שהוא סובל מירידה כלשהי בשמיעה, וכדאי לאבחן את זה כמה שיותר מוקדם. מנסיון שלי (אני במקרה אמא לילד לקוי שמיעה) - גשו לרופא ילדים, הוא יבצע בדיקה ראשונה. ההמלצה החמה שלי - לא ליפול בשום פח. אם הרופא עושה כמה בדיקות ואומר ש"הכל בסדר" ואתם עדיין לא משוכנעים בכך - בקשו (או יותר נכון דרשו) בדיקת שמיעה - ניתן לבצע בדיקות גם בגיל כזה קטן, וככל שהאבחון נעשה בגיל יותר צעיר, השיקום, אם באמת מאובחן ליקוי שמיעה, יותר טוב והסיכוי לכך שהילד ידבר וישמע באופן כמעט תקין יותר גבוה. לכן, לסיכום - גשו לרופא הילדים ובקשו בדיקת שמיעה. גם אם הבדיקה שלו תקינה אצל הרופא דרשו בדיקת שמיעה במכון שמבצע בדיקות לתינוקות (בדיקת BERA באחד מבתי החולים - ממליצה על תה"ש, או בדיקה במכון או של בית חולים או של מיח"א בת"א). ההורים הם המאבחנים הכי טובים, ואף רופא לא יכול להגיד שהכל בסדר אם אתם חושדים שלא. אשמח לשמוע את השתלשלות העניינים ולתת המשך יעוץ בכל הנוגע. אם תשאירי לי אי-מייל אשמח גם לדבר איתך אחד-על-אחד בנושא.

ראשית תודות על תגובתך המהירה והמפורטת. בימים הקרובים אפנה לרופא המשפחה מצוידת בהנחיות שלך ונראה איך ממשיכים. השאלה הראשונה שעולה כרגע היא אם הבדיקה שכתבת עליה מותנית בהסכמת ואישור בכתב של הרופא או שאפשר ליזום אותה באופן עצמאי. ברגע שתהיה התפתחות אפנה אליך גם במייל,